הבית היה מלא בצעקות של נייל והארי, הם צחקו שרו שירים ובעיקר צרחו מתי שדיברו בשביל להתגבר על רעש השירים. הם היו במטבח ועסוקים בבישולים והצחוקים שעושים מבשביל לשים לב לכל הבלגן שעשו מסביבים.
השעה הייתה כבר כמעט שלוש בצהריים והם כבר חזרו מהבית ספר. שחזרו לבית הם בנוסף לזה רעבים, בטענה שהיו אחרי שיעור ספורט והוא אזל מהם את כל מה שאכלו (למרות שישבו בצד ולא עשו כלום).
שניהם ידעו את מה שקורה היום ובמיוחד הארי, אך הם ידעו שאם הם ישבו ולא יעשו כלום ויחשבו על מה שיהיה, זה לא יעזור בכלום חוץ מלפתח עוד דאגות ופחדים.
בזמן ששניהם היו בבית, זאין ליאם ולואי היו בתחנה אך שלושתם היו עסוקים בדברים שונים. לואי בעסקה של היום, ליאם וזאין היו במעצרים ופעולות שטח.
לואי ישב עם שני אנשים מהיחידה שלו והמפקד שלהם במשרד שהמשטרה נתנה להם (המשרד של לואי), לואי ידע מה שיהיה ולא דאג כי סמך על עצמו וידע שיצליח לנהל את העניינים ולהוריד את הרצון לקחת את הארי לבית זנות.
הדאגה היחידה שהייתה לו היה שהארי לא ישתגע וישגע את עצמו, מה שכרגע עובר עליו יותר מדאיג אותו. הוא יודע שאם הוא לא שם הארי יכול לעשות שטויות או לצאת ולחפש סמים. ולואי כמעט בטוח שהוא חוזר לבית ורואה את הארי מסומם בסלון עם שני נערים שלא מכיר.
עברו כמעט חודשיים שהארי בלי סמים, את ההשפעות של החודשיים שעברו רואים עליו ולואי שם לב אליהם כל כך טוב. לואי יודע שהארי סובל מהתסמינים ולא מראה אותם (שזה מה שהכי כואב לו) וזה כל כך מציק לו ומבאס אותו. הוא כן רוצה שהארי יסמוך עליו וכן רוצה את זה שהארי יבוא וישתף את לואי במה שעובר עליו, אך יודע שלא יכול לשלוט על המעשים שלו והמחשבות שלו.
שיצא מהמשרד הלך אל המקום שדיבר עם זאין שיפגשו בו בשביל ללכת ביחד אל ביתו. הוא כל כך שמח שהמפקד סיים את השיחה המעיקה שהחליט פתאום לעשות, בשיחה בעיקר דיבר על מה שיהיה ועל תוכניות אחרות אם אחת משתבשת. לואי ידע מה לעשות וידע שאולי תוכנית אחת תסתבך ויצטרכו רק תוכנית אחת חלופית ולא יותר מידי.
שראה את זאין לבסוף הוא נשם לרווחה ורק חיבק אותו ״תריך לחזור מהר, אני פוחד שהארי עושה שטויות עכשיו״ לואי ישר פתח במה שחושב ומה שצריך לעשות ״הוא עם נייל כרגע, אז הוא המצב יותר גרוע״ גיחך והושיט ללואי קפה שקנה לפני מספר רגעים ״איפה ליאם?״ תהה והסתכל סביבו, בדרך כלל רגיל לראות את שניהם ביחד בתחנה.
זאין רק גיחך ונאנח ״ליאם הלך להוציא עכבר שנכנס לתחנה, הוא רודף אחריו שעה. בנתיים אמר שנחכה ברכב״ לואי גיחך והנהן, מתקדם עם זאין לכיוון היציאה מהתחנה שבמיוחד מקווה שליאם יסיים עם העכבר מהר כדי שיגיע לבית.
שניהם התישבו ברכב והסתכלו על התחנה שמולם ״אז איך עם נייל?״ לואי שתה שלוק מהקפה והמשיך להסתכל על התחנה מולו ״הוא בזמן האחרון די עצוב ומתבודד, אני וליאם מנסים להבין מה קורה והכל אבל בקושי מצליחים. ליאם חושב שהוא חוזר למה שקרה שנה שעברה שוב״ זאין היה נראה רע שדיבר על נייל ״הוא בא להארי בוכה אתמול, אני לא יודע אבל תשימו עליו עיין״ ישר שהוציא את המילים מפיו זאין הנהן ״ליאם אמר לי שידבר איתו, הוא בטוח שנייל לא מספר לו כי מפחד או כי לא חושב בכלל על לספר ולדבר על זה כם מישהו.
