שהתיישב ברכב לואי לקח נשימה ארוכה והוציא אותה, הוא יודע איך להתמודד עם הארי ואיך לדאוג לנער שזקוק שעזרה כל כך. אין לו ממה לדאוג שיהיה רע אך הוא עדיין דואג למצבו, כי ידע שכרגע זה בין המצבים הנמוכים שהארי הצליח להגיע אליהם.
הוא יצא אל הכביש והניח את הטלפון על רגליו, שם על רמקול וממשיך לשמוע את היבבות של הארי שעוברות דרכן. ״האז, אני בדרך״ לחש והגביר את העוצמה על דוושת הגז.
בדרכו אל הפארק לואי רק רצה לראות בעניו את הארי ולראות שלא הזיק לעצמו יותר ממה שיכול להרשות לעצמו. הוא מודע לזה שכרגע הארי תחת השפעה של סמים ועובר בנוסף לזה סערת רגשות שיצטרך כל כך הרבה כוח כדי להשתלט עליה.
החשיבה על כך שהארי חושב שהוא יעזוב אותו כאבה לו, ולואי ידע שלא ישאיר את הארי מאחור ויזרוק אותו לאיזה מוסד שישמור עליו. הוא מודע לכך שכל דבר יכול לתעתע את הארי ושהדברים הקטנים יכולים לגרום להארי לפרוץ בסערה ולעשות בלגן.
לואי החנה את הרכב מול הפארק ויצא ממנו ישר, לא היה לו משנה אם הוא לא נעל אותו או כיבה אותו. עניין אותו הארי.
שצעד בתוך הפארק הוא לא היסס ופתח בריצה אל עבר שטח הדשא הגדול שבו ראה שני אנשים יושבים.
הוא עצר באטיות והלך אליהם, רואה את תלתליו של הארי מתנוססים ברוח הלילה הקרירה. תאורת הרחוב הייתה היחידה שהאירה על שלושתם והקור הכה בהם.
בשקט לואי התיישב מול הארי שמבטו היה עייף, הוא ניתק את השיחה והוריד את הטלפון (שהיה בידו של הארי) אל תיקו, ידיו של לואי ישר הלכו אל פניו הסוערות של הארי והחזיקו בהם, גורמות לפניו של הארי להתייצב ולעניו להתמקד בלואי.
השקט בניהם שרר והם לא התאמצו לחתוך אותו ולהרוס אותו, הם העדיפו אותו על המילים הפוגעניות והריבים שיכולים לבוא ולהתפתח.
הארי שיחרר יבבה והסתכל על לואי במבט הכי שבור שלואי ראה עד כה. שפתו התחתונה הייתה בין שיניו הקדמיות וידיו הושטו אל גופו ומשכו אותו אליו, לואי כמובן לא היסס ועטף את ידיו סביב גופו של הארי. הוא הושיב את הנער על יריכיו ונתן לכל גופו להיות רפוי עליו. הוא עטף את מותניו וקירב אותו יותר אליו, נתן לו לבכות ונתן לו להוציא את הקיטור ששמר בתוכו זמן רב מידי.
שהסתכל על אנדרו (המפקד) ראה שהסתכל על הדשא ומידי פעם העביר את מבטו אליהם לשנייה אחת וחזר להתמקד בדשא הלח והקריר, מנסה לתת להם כמה שיותר פרטיות אחד עם השני.
ראשו של הארי היה קבור בצווארו וידיו שעטפו את גבו של לואי אחזו בחולצתו בחוזקה ובאגרופים קפוצים.
נשימותיו רעדו ועניו נעצמו בחוזקה ככל שלואי החזיק בו, קולו היה שבור ככל שנתן ליבבות השקטות להפוך מרגע לרגע ומדקה לדקה ליותר רועשות ויותר כואבות לשמיעה.
