דם (סיפורים מפחידים)

חבילה עוברת (חלק ראשון)

פתאום היא קמה מהכיסא שלה. היה לה מין מבט מבוהל כזה בעיניים. כאילו משהו קרה, והיא היחידה שיודעת.

שמענו את הדלת נחרקת. ראינו איך הצל שלה מתחיל לדעוך לעומק המרתף. האור בסלון כבה, ונאלמנו בשתיקה.

ואז - היא חזרה. ביד אחת אוחזת פמוט נחושת, וביד השנייה מין כדור שהכינה מכמה יריעות עיתון מבותרות.

היא מקרבת את הנר אל האח ומפיחה בו שלהבת. "מוכנים?", היא שואלת - ושוברת את שתיקת האינסוף.

ידיה מפקידות את הכדור בזרועותיי. פניה תולות בי מבט דוחק.

"שאתחיל?", אני שואל, והיא מנידה את ראשה בקצב לואט.

ואז, מול עיניהם התמהות של הסובבים, האצבעות מתחילות להסיר את הקליפות.

"מה זה?", אני מסתכל אל תוך עיניה הכבויות. בחדר משתררת שוב דממה.

מבעד למעטה הנייר המקומט מתגלה קופסת מתכת חלודה.

בתוכה כמה כמוסות שקופות. 7 - כמספר היושבים בשולחן.

היא שולחת יד ובולעת כמוסה.

"לא! לא! למה?"... "למה עשית את זה?"...