דם (סיפורים מפחידים)

סיפורו של המהלך בשנתו

לילה אחד, מתעורר אברהם בלב ליבו של פרדס קטן.

"אני חולם?", הוא תוהה בעוד כפותיו מסרבות להרפות מן הכר, שעד לפני רגעים היה מונח על מיטה רכה וחמימה. "איך הגעתי לכאן?"...

"שנתחיל?", שואל הזר לבוש השחורים - ונסוב לו אל האש הלוחשת. הוא פורש את ידיו השמימה ונושא תפילה עמומה:

"פונה אני אליכן, נשמות צדיקות שמצאו את מותן, מבקש אני להיות עמי ברוחכן, לכבד אותי בנוכחותכן"...

"מה אתה חושב שאתה עושה?", שואל הילד ביראה. "זה מוקצה, חילול השם. אתה בסדר?"...

אך הזר ממשיך לו בתפילה. הוא עוצם את עיניו ופותח אף יותר את ידיו - כאילו מחזק את בקשתו לשְׁכִינָה: "התגלו נא לפניי, חללינו הקדושים! ואכיר לכם עד לעולמי עולמים!"...

פתאום, האש מתחילה להשתנות. גווניה הבוהקים מתחלפים בין אדום וכתום, צהוב וירוק, כחול וסגול, לבן ושחור.

"מה זה?", מתפלא הנער, ונסוג לו לאחור.

דמויות חיוורות מתחילות להתגלות.