Chapter 1+2🪷

1.1K 42 5
                                    

אני בוחנת שוב את שמלתי הצמודה במראה. אני מנסה להוריד אותה מעט על ירכיי אבל היא לא יורדת. אני נאנחת ומלקקת את שפתיי. ״תפסיקי להילחץ, לא ראיתי יפה כמוך כבר שנים.״ אני שומעת את אנה מהחדר השני. אנה היא השותפה שלי לדירה. אני הליווי שלה למועדון היום. היה איזה בחור שהציע לה לצאת איתו למועדון הזה, וכמובן שהיא תסכים. ״את יותר יפה ממני.״ אני אומרת לה ומסתכלת על שערי הג׳ינג׳י שצונח על כתפיי בצורה יפה. ״אין אף אחת יותר יפה ממך, אפילו אני, ומאוד קשה לעקוף אותי.״ היא קורצת לי מפתח הדלת. אני צוחקת ומנידה בראשי. ״תזכירי לי איך קוראים לו.״ אני מבקשת מאנה, ״גבי. גבריאל. אני יוצאת עם מלאך.״ היא אומרת מחוייכת. אני שמחה בשבילה. ״ואיך הוא? תתארי לי אותו.״ אני אומרת לה בזמן שאני מורחת על שפתיי אודם אדום. ״בלונדיני, גבוה, עיניים כחולות.״ אני מגחכת, ״באמת מלאך.״ היא צוחקת. ״נו, את מוכנה כבר?״ היא שואלת בהתרגשות. ״כן, בואי נלך.״ אני אומרת לה. היא רצה בצעדים קטנים למכונית שלי, שחונה בחניית הבית. היא נכנסת למושב הנוסע, ואני למושב הנהג. ״אולי גם את תפגשי היום גבר חתיך שירצה אותך.״ אנה אומרת בצחקוק. ״אני מעדיפה שלא, אבל תודה על ההצעה.״ אני אומרת לה בחיוך ומתניעה את האוטו. הנסיעה עוברת בדיבורים של שתינו על כל מיני שטויות. תמיד אהבתי את אנה, היא מדברת הרבה שטויות אבל היא מצחיקה אותי ואני חושבת שאנחנו מסתדרות טוב ביחד. ״אבל ברצינות עכשיו מִיוֹ, את לא רוצה להיות בזוגיות?״ אני נושמת עמוק לפני שאני עונה לה. ״לא כרגע. אין לי זמן עכשיו לגברים בחיי.״ היא לא עונה. אני מחנה את הרכב מול המועדון ואנחנו מתחילות את הערב. בכניסה מחכה לנו גבר שמתאים לתיאור שאנה נתנה לי. ״גבי!״ אני שומעת את אנה לידי צועקת את שמו. הוא מסתכל עליה בחיוך. ״היי, חשבתי שאת באה לבד.״ הוא אמר, מופתע שאני פה. ״אני מתכננת לשתות קצת הערב. זאת החברה שלי וגלגל ההצלה שלי לכל צרה, מִיוֹ. מִיוֹ, זה גבי.״ היא עורכת היכרות קצרה, ״היי.״ הוא אומר בחיוך ושולח את ידו ללחיצה. אני מחזירה לו חיוך ולוחצת את ידו. אנחנו נכנסים לכל הרעש, הבלאגן וההמולה של המועדון. ״אני הולכת לבר.״ אני צועקת לאנה, על מנת להתגבר על המוזיקה. היא מהנהנת ואני מפלסת את דרכי בין כל האנשים. אני מתיישבת על אחד מהכיסאות הגבוהים מסביב לבר והברמן ניגש אליי. ״מה אפשר להביא לך?״ הוא שואל, ״רק מים.״ אני עונה לו. הוא נותן לי מבט מאוכזב, ״אני נהגת תורנית.״ אני מסבירה לו בצחקוק. הוא מהנהן ומביא לי בקבוק מים. אני שותה קצת ואז אני מרגישה שיש למים טעם קצת מוזר. אני לא מייחסת לזה חשיבות ומסיימת את כל הבקבוק. מתיישב לידי מישהו ומתחיל לדבר איתי, אבל אני לא שומעת כלום. הראייה שלי הופכת למטושטשת ומתחילה לי סחרחורת חזקה. אני יורדת מהכיסא בניסיון למצוא שירותים, ״גבירתי, את שומעת איתי?״ מישהו שואל מאחוריי. אני לא עונה לו. אני ממשיכה לחפש את השירותים, יש לי בחילה. אני מועדת ואז אני מרגישה ידיים חזקות תופסות אותי מליפול על הקרקע. ״בואי איתי בבקשה.״ האיש מוציא אותי מהמועדון, אבל אני לא מרוכזת. ״אני צריכה ללכת לשירותים.״ אני לוחשת, אין לי קול. מה קורה לי? ״אני חושבת ששמו לי משהו במים..״ אני אומרת לו. ״לא שמעת את מה שאמרתי לך קודם?״ אני מנידה בראשי. ״אני איאן, אני סוכן ב-CIA. אני צריך שתיכנסי למכונית, ואני אסביר לך הכל אחר כך.״ אני לא מבינה כלום. ״מה?״ אני מנסה להבין. ״מִיוֹ, תיכנסי לאוטו, אני אסביר לך הכל אחר כך. תתרכזי.״ הסחרחורת שאני מרגישה גורמת לי עוד פעם לאבד את שיווי המשקל שלי. ״אני יכול להכניס אותך לאוטו?״ הוא שואל בעדינות. אני מנידה בראשי. ״אין לך ברירה.״ הוא תופס את גופי ומכניס אותו למושב האחורי. העיניים שלי נעצמות.

Mio, Mio Mio...Where stories live. Discover now