איאן:
אני מנגב את ידי במגבת השחורה ומביט בשיין מתפתל, –עד כמה שהשלשלאות מאפשרות לו, כן?– אני מניח את המוט ברזל בחזרה בלהבה ומחכה כמה דקות. ״אני אמשיך, עד שתגיד לי כל דבר קטן שעשית לה.״ ואז אני אעשה לו את אותו הדבר. אבל את זה אני לא מגלה לו. אני שומע היאבקות מלמעלה ומסתכל על השעון. 18:30. אני מחליט שמספיק לענות את שיין כרגע. אחרי שמיו תלך לישון אחזור אליו. אני שוטף את ידיי בכיור ליד התא ושומע את גבי צועק ומקלל. אני עולה במדרגות, לא מתרגש מכך שאפו מדמם. זה כנראה הגיע לו. ״מה קרה?״ אני שואל אותו ומתקדם למטבח. ״הכלבה שלך פאקינג שברה לי את האף.״ אני מחניק נהמה עצבנית שאיימה לצאת מפי, ״יש לה שם. קוראים לה מיו.״ אני בודק את הסירי אוכל שעומדים על הכיריים, בודק שבישלו את מה שביקשתי. ״לך תטפל באף שלך, ותמצא זיון, אתה נראה כאילו אתה צריך את זה.״ אני טופח על שכמו ועולה למיו. אני מנסה לפתוח אבל הדלת נעולה. ״מיו?״ אני דופק בעדינות על הדלת. אחרי כמה שניות אני שומע את הנעילה של הדלת, ואז הדלת נפתחת ומיו עומדת שם, עטופה בשמיכה. ״רציתי להעיר אותך, אבל אני רואה שאת כבר ערה.״ היא שותקת לכמה שניות, ״חשבתי שזרקת את הבדיקות לפח.״ היא אומרת בשקט, ״קרה משהו עם הבדיקות?״ אני שואל ולא מבין מה כוונתה. היא מהנהנת, מסתובבת וחוזרת למיטה. אני מתקדם במהירות לשידה, פותח את המגירה אבל הבדיקות לא שם. אני מסתכל לכיוון מיו בשאלה ורואה את הבדיקות בידיה. אני מתיישב לידה ומכווץ את גבותיי כשאני רואה שני פסים. ״את בהיריון..״ אני ממלמל לעצמי בחוסר אמון. היא מרימה את מבטה אליי ושומטת את ראשה על כתפי. ״מה עכשיו?״ אני לוקח את הבדיקות מידיה, ממצמץ כמה פעמים לבדוק שאני לא הוזה. אני הולך להיות אבא. אני מסתכל אל תוך עיניה האפורות והמהפנטות. היא מחזירה לי מבט משלה ואני מרסק את שפתיי על שפתיה בנשיקה שאומרת הכל. את שלי. את שלי לנצח. לוקח לה כמה שניות להתאושש מההפתעה ואז היא מחזירה לי נשיקה משלה. הדיון הזה לא נגמר. אני הולכת לעשות לך את המוות. גם היא מוסרת מילים בנשיקתה. ואז אנחנו מפרידים את שפתינו ופושטים את בגדינו. ״איפה האזיקים?״ היא שואלת בהתנשפות, בזמן שאני מנשק את צווארה. ״ברצינות?״ היא מעלה על שפתיה חיוך שטני ומהנהנת. אני קם ממנה, הולך לארון ומוציא את האזיקים. זורק לה אותם והיא תופסת ביד אחת. ״בוא לפה. תן לי להשתמש בגוף שלך לפני שאתה משתמש בשלי למשך תשעה חודשים.״ אני מחייך מהמשפט שלה. היא לא מכחישה. אנחנו הולכים להיות הורים לילד או ילדה. אני מתקדם לכיוונה, ״תביא עוד זוג, אני רוצה לקשור לך את שתי הידיים.״ אני נושם עמוק ומסתובב להביא עוד זוג. כשאני חוזר היא כבר עומדת ליד המיטה ומחכה בחיוך יפהפה. היא מוציאה את הגומיה משערה והוא מתפזר סביב כתפיה. הוא כל כך ארוך שהוא מגיע לה עד הישבן. ״תשכב.״ היא פוקדת ואני מציית. היא מתיישבת על בטני בפיסוק ואני מרגיש את הרטיבות שלה. אוי אלוהים אדירים. ואז היא לוקחת את ידי השמאלית ואוזקת אותה לראש המיטה. היא מתכופפת ומנשקת אותי לפני שאוזקת גם את ידי השנייה. אני פוקח את עיניי ומסתכל על גופה העירום. אני בוחן כל נמש, כל סימן, כל נקודת חן קטנה, כל סימן מתיחה, כל פאקינג פיסת עור שיש לה. ״סאי פרפטה.״ היא יורדת ממני ונעמדת מולי. אני ממתין לצעד הבא שלה, ״אני צריכה שתבטיח לי משהו.״ אני מכווץ את גבותיי בשאלה, ״הילד שלנו לא יכול להיות חלק מכל ענייני המאפיה. אם זה יהיה בן, הוא לא יהיה קאפו, אלא אם כן יבחר בזה. ואם זו תהיה בת, אתה לא תחתן אותה בנישואי שידוך.״ אני מלקק את שפתיי בעצבנות, ״מאיפה את יודעת איך הדברים של המאפיה עובדים? אף פעם לא דיברנו על זה..״ אני תוהה. ״אני קוראת ספרים שמלמדים אותי.״ אני נזכר בקלואי כשהייתה קטנה, היא הייתה בוכה לאבא שלי שלא יחתן אותה עם מישהו שהיא לא מכירה, וגם היא הייתה קוראת ספרים. ״את קוראת ספרי אירוטיקה?״ אני שואל בחיוך ממזרי, ״כן.״ היא עונה ישר, בלי להתבייש.. –לא שיש במה להתבייש.– ״תבטיח לי.״ היא מחזירה את נושא השיחה. ״אני לא יכול להבטיח לך דבר כזה. אני צריך להמשיך את השושלת שלי. אני צריך שהבן שלי יהיה קאפו.״ מבלי להגיד דבר היא מטפסת מעליי ומכניסה את הזין שלי לפיה. אני מתנשף בהפתעה, ״מיו..״ היא עושה כמה תנועות עם לשונה ומשלבת את ידיה שמשפשפות את הבסיס של הזין שלי במהירות. אני גונח ומעלה את אגני לכיוון פיה. רגע לפני שאני גומר היא מוציאה את איברי מפיה. ״מיו!״ היא מסתכלת עליי בארשת פנים רצינית. ״תבטיח ואתן לך לגמור כמה שרק תרצה הערב.״ אני מניד בראשי. היא מתיישבת בפישוק מעליי ושוב אותו תסריט. היא מעמידה לי את הזין בעזרת הפה והלשון שלה ולא נותנת לי פאקינג לגמור. ״תבטיח.״ ושוב, אני מניד בראשי. הזין שלי עדיין עומד דום לכבודה, עבה ומתוח. היא מחליקה את עצמה עליי. ״מדרה די דיו, מיו!״ אני מושך את ידיי, כדי להחזיק במותניה, אבל אני לא מצליח להשתחרר מהאזיקים... לא כשאני מוסח דעת. היא מתחילה לעלות ולרדת בעדינות. מעלה ומטה. ״בבקשה, תבטיח לי.. טי פְּרֵגוֹ..״ המילים עומדות לי על קצה הלשון כשהיא מתחננת בפניי. ״נוֹ.. סְקוּזָה...*״
*נו סקוזה- לא, סליחה/מצטער
9.12.2023
15.12.2023
פרק יומולדת💗
YOU ARE READING
Mio, Mio Mio...
רומנטיקה״את יודעת מה פירוש השם שלך, מִיוֹ?״ הוא שואל אותי תוך כדי שהוא מקפל את שרוולי החולצה המכופתרת שלו. ״לא.״ הוא מתחיל לפתוח את חולצתו וחושף בפניי חזה ובטן מרשימים. ״מִיוֹ זה שלי באיטלקית. ואת מִיוֹ.״ הוא אומר מצחקק. ״אני לא שלך!״ אני נוהמת עליו. הוא ממ...
