Mio, Mio Mio...

Chapter 10🪷

מיו:
אני שוכבת במיטה, מסתכלת על התקרה ומנסה לסדר את נשימותיי.
״אני לא-״ גב היד שלו פוגשת את הלחי שלי וקוטעת את דיבורי. ״תסתמי את הפה שלך! מה את לא מבינה ילדה מפגרת?!״ הוא לוקח בידו את השיער שלי ומושך אותי במורד המדרגות, לכיוון המרתף. ״לא, שיין, בבקשה.. אני אעשה מה שתאמר, אני לא אתנגד לך יותר, בבקשה..״ הדמעות זולגות מעיניי, והן לא מפסיקות לצאת. אלוהים, אני מרגישה כל כך חלשה עכשיו. הוא מתחיל לרדת במדרגות המרתף ואני מנסה להתנגד אבל הוא מושך את שערי יותר חזק. הוא יורד במהירות במדרגות ואני לא מצליחה לתפוס את הקצב שלו. אני מפספסת מדרגה אחת ונופלת, אבל זה לא מעניין אותו בכלל. כי הוא פשוט ממשיך לגרור אותי משערי למרתף.
״מיו? למה את עדיין ערה? כבר מאוחר..״ אני מסיטה את מבטי לקולו של איאן ומחזירה אותו לתקרה. ״את מוטרדת משיין?״ איך הוא יודע? ״אל תדאגי לגביו. הוא פה בשבילך. את תנקמי בו.״

איאן:
היא מסתכלת עליי בעיניה האפורות, ״מה זאת אומרת? אני לא מבינה איאן. אתה..״ היא מפסיקה לדבר באמצע המשפט. ״אני צריך לדבר איתך.״ אני מתקדם לכיוונה ופושט את ז׳קט החליפה ומתחיל לפרום את כפתורי החולצה. אני מתיישב על המיטה לצידה של מיו כשכל הכפתורים כבר פתוחים והיא רואה את בטני. ״מיו, אני לקחתי אותך בגלל... שאחיך היה חייב לנו כסף.״ היא מסתכלת עליי וההבנה עולה על פניה. ״אתה משחרר אותי?״ היא שואלת בלחישה ואני רואה דמעות דוקרות את עיניה. ״אא.. אני לא יודע, לא חשבתי על זה כל כך..״ היא ממצמצת במהירות ומעלימה את הדמעות, ״אתה לא מתכוון לשחרר אותי?״ היא אומרת בחוסר רגש והבעת פניה אטומה, ״אולי כדאי שתחשבי על זה עוד לילה. אם תרצי מחר ללכת, אתן לך ללכת.״ היא מהנהנת ומסתובבת עם הגב אליי. אני מרגיש שאני צריך להגיד לה משהו אבל אני לא יודע מה. אני נאנח וקם להתקלח. פושט את בגדיי ונכנס מתחת למים החמים ששוטפים את כל היום הזה ממני. לעזאזל. יש סיכוי שמחר מיו תעזוב ולא אראה אותה יותר. סליחה, אין סיכוי. היא בוודאות תעזוב. איזו סיבה יש לה להישאר פה?
אני שומע את המקלחון נפתח ואני פוקח את עיניי למראה גופה העירום של מיו נכנס למקלחת. אני זז ומפנה לה מקום מתחת לזרם. ״אני יודעת מה אתה חושב.״ היא מתחילה לדבר בעודה עוצמת עיניים ומרטיבה את שערה. אני שותק ונותן לה לדבר, ״אני לא יודעת אם אני רוצה לעזוב. אני תחת השפעה של פאקינג שטוקהולם אבל אני גם לא חושבת שאתה רוצה שאעזוב.״ היא פוקחת את עיניה ומיישרת את עיניה האפורות אליי. ״ולכן אני שואלת אותך. אתה תיתן לי לעזוב ולחיות את חיַי מחר? אתה תעזוב אותי ולא אראה את פניך יותר?״ היא מתקדמת לכיווני בצעדים איטיים עד שהשדיים שלה נצמדים לבטני. היא מרימה את פניה אליי ומחכה שאענה אבל, שיט. אני אפילו לא יודע מה לענות לה. היא מלקקת את שפתיה בעדינות, ״לעזאזל איתך.״ אני מצמיד את שפתיי לשלה בחוזקה וטובע בטעם שלה. היא מפשקת את שפתיה והלשון שלי נכנסת לחקור את פיה. פאק. אני תובע אותה לעצמי וזה מרגיש פאקינג טוב. כל כך טוב. אלוהים אדירים. אני מצמיד אותה לקיר השיש ומניח את ידי על יד ראשה.

מיו:
הוא שם את ידו ליד ראשי ואת ידו השנייה ליד מותניי. אני נאנחת והוא מפריד את הנשיקה רק לרגע לפני שהוא ממשיך בנשיקות קטנות לאורך הלסת שלי, משם עובר לצוואר ואני מרימה את ראשי כדי לאפשר לו מרחב תזוזה גדול יותר. היד שהייתה ליד ראשי יורדת ואז אני מרגישה אותה על הפאקינג כוס שלי. אני משתנקת בהפתעה, ״פאקינג נוטפת.״ הוא מכניס את האַמה* שלו לתוכי וידיי נעטפות סביב צווארו. אני מרגישה שברכיי נחלשות וכאילו הוא מרגיש כמוני, הוא מרים את רגליי והן מתלפפות סביב מותניו. הוא מרים אותי כאילו אני חסרת משקל לחלוטין. הוא מחזיק אותי ביד אחת וביד השנייה מלטף את איברו בזמן שמנשק אותי כאילו שפתיי יהיו הארוחה האחרונה שהוא יאכל בזמן הקרוב. ואז בלי אזהרה הוא מכניס את עצמו אליי. וזה מרגיש טוב. אני גונחת כשהוא משפשף את הדגדגן שלי בזמן שהוא זז בתוכי,
– וכל זה תוך כדי שמחזיק אותי בידיו. – כשאני מרגישה שאני מגיעה לקצה הוא עוצר, ״למה?״ אני שואלת בעודי מתנשפת, ״את לא גומרת עד שאומר לך.״ הוא מפתיע אותי, מה לעזאזל? קינק חדש? לשלוט באורגזמות שלי?
״או שמה?״ הוא מחייך על שפתיי, ״או שאני נשבע, את לא תראי אור יום מחוץ לחלונות של הבית הזה.״ הוא מאיים וגורם לגבותיי להתכווץ. שנינו יכולים לשחק במשחק הזה. אני דוחפת אותו ומוציאה את איברו ממני ואז יורדת על ברכיי וחופנת את הביצים שלו בידיי. מלקקת את שפתיי ולוקחת את הזין שלו בפי. מתחילה לנוע קדימה ואחורה, ״פאק, את טובה בזה, רוסו.״ הוא שם את ידיו מאחורי ראשי ואז אני מוציאה את איברו מפי, ״בלי ידיים.״ אני מחזירה את איברו לפי ומנסה להכניס את כולו, אבל הוא גדול, ונדרש ממני מאמץ. ״תראי אותך, כורעת מולי ובולעת את הזין שלי כמו הילדה המלוכלכת שאת..״ הדיבורים המלוכלכים שלו עושים לי את זה לגמרי, אבל הבטחות יש לקיים. רגע לפני שהוא מגיע לשיא אני מוציאה את איברו מפי ומעלה חיוך ממזרי על פניי. ״1-0 לי.״ אני מחייכת, מתרוממת ממנו ויוצאת מהמקלחת, משאירה את איאן המתוסכל והמשועשע שם.

*אַמה- האצבע האמצעית ביד.

6.11.2023
10.11.2023