איאן:
״לוצ׳יה, אני מתחנן.. תמצאו אותה..״ אני מנסה לא לבכות. הם לקחו ממני הכל. את אמא שלי. את קטיה. היא מלטפת אותי בעדינות. ״קום, איאן.. זה חלום..״ אני מכווץ את גבותיי בבלבול ופוקח את עיניי.
מגלה שמולי נמצא שיער ג׳ינג׳י גלי ולא שיער שחור ומאפיר. ״זה רק חלום.״ מיו מנשקת את כתפי בעדינות. ״אתה רוצה לספר לי על מה חלמת?״ היא שואלת בזהירות. אני בולע את רוקי ונשכב חזרה על המיטה. ״תחזרי לישון, רוסו..״ אני משכיב את גופה העירום על חזי ומלטף את שיערה. המשכנו לעוד שני סבבים אחרי שהזנחנו את הבצק שהכנו ביחד. ״אתה בסדר?״ היא שואלת בלחישה ומלטפת את בטני החשופה, ״כן.. אני בסדר..״ אני נושק לשיערה וחוזר ללטף אותו. אחרי כמה דקות נשימותיה מתייצבות ומאיטות. אני קם בזהירות ומנסה לא להעיר אותה, הולך למטבח וממשיך להכין את הפסטה. רק זה חסר לי עכשיו, שהסיוטים שלי יחזרו. אני מרדד את הבצק דק דק וחותך לרצועות דקות. אני מסתובב כשהדלת נפתחת וקלואי נכנסת. ״קלואי, לא ציפיתי לראות אותך.״ היא מסתכלת עליי בבהלה, ״לא ידעתי שגם אתה פה.״ אני מכווץ את גבותיי, ״גם? מי עוד פה?״ היא מכחכחת בגרונה, מנסה למשוך זמן לא תשובה. אני מצמצם את עיניי לכיוונה, ״קלואי.. מי עוד פה?״ אני מתקדם לכיוונה, ״סתם.. עזוב. אתה פה עם מיו?״ היא שואלת, לוקחת תפוח ונוגסת. ״כן. בשביל מי הגעת לאיטליה?״ אני מחזיר את הנושא של השיחה. ״עזוב את זה, נו..״ היא מסתובבת לדלת ומתכננת ללכת. אני מצקצק בלשוני, ״תחזרי לפה, את לא הולכת בלי לתת לי תשובות.״ היא מסתובבת, מחייכת חיוך קטן, ״תנסה אותי.״ אני מתכוון לתפוס אותה אבל היא כבר נכנסת למעלית ונסגרות הדלתות. ככה את רוצה לשחק, קלואי? אין בעיה. אני יורד במדרגות במהירות ומגיע לקומה התחתונה כשהיא בדיוק יוצאת מהדלת של הבניין. ״קלואי!״ אני קורא לה, והחצופה בורחת ממני. היא צוחקת את הצחוק המדבק שלה וכשאני תופס אותה אני צוחק גם כן. ״עכשיו, תגידי לי בשביל מי באת לפה..״ אני פוקד כשהצחוק שלנו נעצר. ״הכרתי איזה מישהו.. וזה התגלגל, וזה כל מה שאתה צריך לדעת בינתיים.״ היא אומרת בחיוך מאוהב. אני מהנהן באישור, ״תביאי אותו לארוחת ערב היום.״ עיניה נפערות, ״היום?״ אני מושך בכתפיי, ״או מחר. מחרתיים אני ומיו חוזרים הביתה. אני רוצה לפגוש אותו לפני.״
מיו:
שקט מביך שורר בשולחן. איאן יושב בראש השולחן, אני לידו, הידיד של קלואי מולי ולידו יושבת קלואי. הדבר היחיד ששומעים זה את רשרוש כלי האוכל. ״מיו, מה חדש אצלך?״ קלואי שואלת ומפתחת שיחה בזמן שאיאן שולח מבטי מוות לכיוון הידיד של קלואי. ״אין חדש. אצלך?״ אני משיבה, ״גם.״ אנחנו מחייכות אחת לשנייה ומתקשרות ללא מילים. השעה וחצי הקרובה תהיה מביכה מאוד. ״איך הכרתם?״ אני שואלת את הידיד של קלואי, ״אני אסביר לך איך הם הכירו..״ איאן מתפרץ בקול שקט ולא מפסיק לנעוץ מבטים בבחור המסכן. ״קלואי התאהבה בקונסיליירי שלי..״ איאן עובר להביט בי ומחכה להסכמה שלי איתו שזה לא בסדר. ״איך קוראים לך?״ אני שואלת, ״הנרי.״ איאן מעביר את מבטו אליו, ״הנרי, גברתי. תתייחס אליה בכבוד, היא ארוסתו של הקאפו שלך!״ איאן שואג עליו. ״איאן, מה נסגר איתך?״ קלואי קמה להגנת הנרי. ״שבי חזרה במקום ותשתקי, אני אדבר איתך אחר כך.״ דמעות עולות בעיניה של קלואי, ״איאן, תשלוט בעצבים שלך ובמילים שיוצאות לך מהפה.״ אני נוזפת בו בכעס, קמה מהשולחן, לוקחת את זרועה של קלואי ועולה איתה לחדר שלנו.
אני סוגרת את הדלת אחרינו ומסתובבת אליה. ״קלואי..״ אני נאנחת ביאוש ושולחת את ידיי לכיוונה לחיבוק. היא עוטפת אותי בזרועותיה ובוכה לכתפי. ״זה בסדר..״ היא מושכת באפה ומנתקת את החיבוק, ״אני לא ידעתי שככה הוא יתנהג..״ אני מובילה אותה אל המיטה ואנחנו מתיישבות, ״אין לך על מה לבכות. הוא לא מחליט עלייך ועל ההחלטות שלך. אם את רוצה להיות עם הנרי זו זכותך המלאה ואין לו שום מילה בנושא. את מבינה?״ אני מסתכלת ישר לתוך עיניה הירוקות והבהירות, ״אבל-״
״בלי אבל. את מבינה את מה שאני אומרת לך?״ היא בולעת את רוקה ומהנהנת, ״יופי. עכשיו רדי לשם ותגידי לאיאן מה את חושבת על מה שהוא עושה.״ היא מהנהנת פעם אחת ונעמדת מנקה את דמעותיה מלחייה. ״מה להגיד לו?״ היא שואלת, ״מה שאת רוצה. תגידי לו מה שאת רוצה.״ היא פותחת וסוגרת את פיה פעמיים, מתלבטת אם להגיד משהו. ״מה?״
״מה אם הוא-״
״הוא לא יגיד כלום. חסר לו.. אם הוא יגיד משהו אני מטפלת בזה.״ היא מחייכת אליי בעדינות, ״תודה, מיו.. את תהיי אמא מצוינת..״ אני מכווצת את גבותיי בבלבול. ״אמא? למה שאני אהיה אמא?״ חיוכה מתרחב, ״את בהיריון, מיו. אני כל כך שמחה בשבילכם..״ היא מנשקת את לחיי והולכת. אני בהלם לעוד כמה שניות ואז מתאפסת ויורדת אחריה. שומעת את הצעקות כבר מלמעלה. ״אין לך זכות להגיד לי את מי לאהוב. זו אני מחליטה בשביל עצמי!״ אני שומעת את קלואי ומגיעה למטה. מגלה את איאן זועם כמו שור, קלואי מגוננת על הנרי מפני איאן, והנרי מגונן על קלואי מפני הזעם של איאן. אלוהים אדירים. ״איאן, בוא איתי למעלה בבקשה.״ אני אומרת ברוגע, ״לא עכשיו, מיו.״ ציפיתי לתשובה הזו. ״איאן, בבקשה.. אני לא מרגישה כל כך טוב..״ הוא מעביר את מבטו אליי ומכווץ את גבותיו, ״מה קרה?״ הוא מתקדם לעברי ועוטף את פניי בידיו, ״היא בהיריון, סטרונצו!״ קלואי אומרת מאחורי גבו.
14.2.2024
1.3.2024
סליחה שנעלמתי, מחסום כתיבה רציניייי💗
שבת שלום🕊️🌸
YOU ARE READING
Mio, Mio Mio...
Roman d'amour״את יודעת מה פירוש השם שלך, מִיוֹ?״ הוא שואל אותי תוך כדי שהוא מקפל את שרוולי החולצה המכופתרת שלו. ״לא.״ הוא מתחיל לפתוח את חולצתו וחושף בפניי חזה ובטן מרשימים. ״מִיוֹ זה שלי באיטלקית. ואת מִיוֹ.״ הוא אומר מצחקק. ״אני לא שלך!״ אני נוהמת עליו. הוא ממ...
