חשודה לרצח-199

אמור, אני גיי

~ג׳ואי~
״היי,״ נכנסתי לחדר של אמור בבית החולים.
״היי,״ השיבה לי.
״היי,״ התישבתי על הכיסא.
״זאת השיחה הכי מעניינת שהייתה לנו.״ חייכה.
״אני יודע, נכון?״ אמרתי בציניות וצחקנו.
״איך זה קרה?״
״החלקתי על שלולית.״ אמרה וניסית לסדר את הכרית.
״לעזור לך?״ שאלתי.
״לא, תודה.
אתה באת.״ ציינה בחיוך.
״את התקשרת...״ מלמלתי.
״בטח נמרח לי האיפור...״
״כן, את נראת כמו דביבון.״ לעגתי לה.
״תסתום!״
״תגרמי לי.״ איתגרתי אותה ונעצתי בה את עיניי הירוקות.
היא גערה אלי בגועל.
״כמה זמן את צריכה להישאר פה?״ שאלתי.
״האחות אמרה שהיא חושבת שיומיים או יותר.״ ענתה.
הנהנתי קלות.
״היי אמ...״ שיחקתי בציפורניי.
״אל תחזרי הביתה בזמן הקרוב...״ הסתכלתי על הריצפה.
״אני יודעת...״
״לא, זה לא שאני לא רוצה אותך בבית שלי! אני פשוט לא חושב שזה טוב...״ אמרתי במבוכה.
״כןכן, אני יודעת.״ היא צחקקה.
״יופי.״ אמרתי.
״אתה יודע מה עם הנרי? כאילו אפילו לך היה יותר איכפת מלו.״ הודתה.
מאכזב, אך לא מפתיע.
״אני יכול לשאול אותך שאלה?״
״הרגע שאלת.״ צחקקה.
״את אוהבת אותו? כאילו אם פתאום... לא יודע, תגלי שהוא עשה משהו מאחורי גבך, כמה איכפת יהיה לך?״ ההיתי זהיר עם הניסוח.
הנרי כבר הספיק לבגוד בה, ואני לא יודע אם כדי לי לספר לה...
״לא יודעת, אולי 7?״
הנהנתי מתבונן בה.
״על מה אתה מסתכל?״
״כלום,״ שיפשפתי את עיניי.
״אוקיי, אז אני חושב שכדי שתדעי, שהוא, אממ... בגד בך...״ אמרתי ממשיך להסתכל למטה.
״או... לא ציפיתי לזה.״
היא אמרה, והרגשתי שאולי ההיתי צריך לחכות עם זה.
״אבל זה בסדר... תאמת שזה היה די צפוי אני לא יודעת למה לא צפיתי את זה...״ צחקקה בעצבנות.
נקישות נשמעו על הדלת.
״פתוח!״ אמור אמרה.
נער בלונדיני נכנס עם פרחים.
״היי,״ גבריאל חייך אלי.
״היי.״ נופפה אליו.
״אני אניח את זה פה...״ הוא הניח את הפרחים של השידה.
״אני הולך לקחת מים, מישהו מכם רוצה גם?״ שאלתי
״כן, תביא גם לי.״ אמור אמרה לי.

...
~אמור~
ג׳ואי הלך אז גבריאל החליף את מקומו על הכיסא.
״תודה על הפרחים.״ חייכתי אליו.
״בבקשה.״ חייך בחזרה.
״אוי, את צריכה מגבון? כל האיפור שלך מרוח...״ מלמל.
״כן תודה, כמעט שחכתי מזה.״ צחקקתי.
הוא הוציא מגבונים מהתיק והתחיל לנגב לי את הפנים.
״אני יכולה לעשות את זה בעצמי...״ אמרתי לו.
״אבל אין לך פה מראה...״ אמר והמשיך.
״צודק...״ הבטתי בו בזמן שניקה את פני.
הפנים שלנו היו כל כך קרובים.
הוא סיים לנקות את פני ואני שמתי את ידי על צווארו כדי לנשק אותו.
אל תשאלו מה עבר לי בראש באותו רגע!
והוא פשוט סובב את הראש שלו עצידהה!!
״אמור, אני גיי.״ הוא הדגיש כל מילה.
״מה.״ ההיתי בשוק.
ההיתי צריכה לדעת!
״אני מצטערתת. אני לא יודעת מה עבר לי בראש.״ נופפתי בידי והמשכתי להסביר את עצמי.
״היי, הורדת את האיפור.״ ג׳ואי הבחין כשנכנס לחדר וקטע את הרגע הממש מביך הזה.
״כן... גבריאל עזר לי.״ אמרתי לו.
״את יפה יותר עם איפור...״ מלמל והושיט לי את בקבוק המים.
״תסתום את הפה!״ לקחתי ממנו את הבקבוק וחבטתי עם זה בבטנו שהרגישה כמו אבן.
״אני צחקתי תרגעי!״ הוא התפוצץ מצחוק למראה הפרצוף הרוגז שלי.
״תפתח לי את זה.״ הושטתי לג׳ואי את המים.
״את לא יכולה לפתוח לבד?״ פרצוף משועשע נמרח על פניו.
״לא, תפתח לי.״
״מה מילת הקסם?״ שאל.
״אני לא הרביץ לך עם זה אם תפתח לי.״ אמרתי בציניות.
״זה היה בבקשה, אבל אני מניח שזה גם עובד...״ החזיר לי בציניות ופתח לי את הבקבוק.
״תודה.״ לקחתי חזרה את המים ממנו.
״טוב, אני חושב שאני צריך ללכת.״ גבריאל קם ולקח את התיק שלו.
״ביי!״ נופפתי לו.
״ביי.״ החזיר לי ויצא.
״מי זה?״ ג׳ואי התישב חזרה בכיסא ושאל ואחרי שגבריאל יצא.
״זה גבריאל, הוא עובד איתי.״
״מה הקטע של הפרחים?״ הוא הצביע באגודלו על הזר שהשאיר.
העפתי מבט לזר ועניתי: ״שום קטע, הוא בכלל גיי...״ אמרתי.
״איפה את ישנה כאן?״ שאל אותי, עדיין עם חיוך שלא הצליח להוריד.
״אני ישנה במלון שהנרי סגר לי.״ אמרתי ולקחתי עוד לגימה מהמים.
״ואת נשארת כאן?״ שאל.
״כן.״ עניתי.
״יופי, אם כך אז אפשר לישון במלון שלך? אין לי כוח לנהוג חזרה...״
״כן, בטח.״ משכתי בכתפי.
״תודה.״ הוא פרע את שיערי בחביבות כאילו אני אחותו הקטנה או משהו.
״בבקשה,״ צחקתי.
״יש מצב אני מביאה לך כסף ותקנה לי משהו מתוק?״ חייכתי בהתחנפות.
״את לא צריכה לתת לי כסף, אני הולך לקנות, משהו ספציפי?״
״אממ... כן, תודה. צריך משהו שוקולדי ומשהו מלוח וקולה זירו בבקשה.״ חייכתי.
״סבבה.״ אמר.
״באמתת?? תודהה.״ פתחתי את הידיים כדי לחבק אותו כהוכרת תודה.
הוא חיבק אותי חזרה וקם ללכת.
הוא מריח ממש טוב...

...
״את משוחררת!״ האחות נכנסה לחדר שלי אחרי שלושה ימים מתישים.
״סוף סוף!״ נאנחתי בשמחה.
״אז אני יכולה ללכת עכשיו?״ וידאתי.
״כן.״ הנהנה.
״את צריכה עזרה?״
״לא, תודה...״ לא ההיתי בטוחה אם זה עלבון, או מנימוס.
״לקחתי את הקביים והתישבתי על המיטה.
הנחתי את התיק שלי על כתפי ונעמדתי בעזרת הקביים.
ג׳ואי נכנס לחדר כשהאחות יצאה.
״היי,״ חייך חיוך מוזר.
״היי?״ חייכתי.
״את חוזרת איתי?״ הרים את השוקולד על השידה ותחב לתיקי כשעברתי על פניו.
״לא...״ נשכתי את שפתי.
הוא הלך אחרי בצורה עקומה ומגושמת.
״אתה פאקינג שיכור!״ עליתי עליו.
הוא צימצם את המרחק בנינו והלך לצידי.
״כן!״ נישק את לחיי.
״תעשה את זה עוד פעם אחת והקב שלי יהיה בעין שלך!״ איימתי עליו.
״איך אתה מתכוון לנהוג עכשיו?״ נזפתי בו.
״כמו שהגעתי לכאן...״ אמר כאילו זה ברור מאליו.
יצאנו מבית החולים לחניה.
״זה אסור!״ סיננתי.
״אז תנהגי את.״ משך בכתפיו.
״זה יכל להיות רעיון טוב... אם הרגל שלי לא הייתה שבורה!״ הרמתי את קולי מהמילה ״אם״.
״חוץ מזה, אין לי רישיון עדיין.״ נזכרתי.
״אז איך נצא מפה?״ שאל.
״יש עליך כסף?״ שאלתי.
״לא, הרגע בזבזתי אותו על בירה...״
״ואיפה היא עכשיו?״
הוא פשוט הצביע על הבטן שלו.
״אתה צוחק עליי.״ נאנחתי.
״למה, את רוצה גם? את יודעת אני חושב שאולי אם נתנשק היא תעבור אלייך...״ קרץ.
״הייתי מעיפה לך סטירה אם ההיתי יכולה.״ סיננתי בין שיני.
״אז את רוצה נשיקה?״ שאל.
״מה אתה חושב?״ סידרתי את יציבתי על הקביים.
הוא פשוט תפס את פני, הצמיד את שפתיינו והתחיל לנשק אותי!
״תעוף ממני!״ העפתי את הקב שלי לביצים שלו.
״אח!״ הוא היתקפל.
״מה הבעיה שלך?״ צרחתי עליו, כשאני על סף בכי.
״מה הבעיה שלך?״ צעק עלי בחזרה.
״הבעיה שלי זה אתה!״
״לפחות לי אין בעיה ללכת חזרה ברגל!״ צעק עלי.
״לפחות לי אין בעיה עם סמים, עישון ואלכוהול!״ הדמעות כבר נזלו.
״תסתמי! ההיתי צריך לתת להנרי להסגיר אותך!״ פלט.
״מה?״ משכתי באפי.
״טוב, אם לא שמת לב יש לך-״ הוא בא לסיים את המשפט אבל התחיל להקיא הכל.
דילגתי עם הקביים אחורה כדי שזה לא יגיע אלי.
הסתובבתי לאחור במבוכה.
תחבתי את שיערי למאחורי אוזניי כשאני מנגבת את הדמעות, מה שלא עזר כי הן המשיכו.
שמעתי שהוא הפסיק.
הוצאתי בקבוק מים מהתיק שלי.
״אמור, אני מצטער...״ ניסה.
״תשתה.״ הסתובבתי ודחפתי אליו את הבקבוק.
הוא לכח אותו ממני ושתה.
״בוא נלך לשבת במכונית עד שההשפעה תעבור לך...״ אמרתי והתקדמתי למכונית.