Loving no. 23 (penwiil players 2)

פרק 13

פרק 13-
דידי-
חיוך בלתי ניתן לעצירה התשלט על שפתיי כשהבטתי במם המעוות שלדג׳ר שלח לי. היה לו חוש הומור הזוי, בצורה דיי מטרידה אבל הייתי חייבת להודות שהוא היה גם חריף וציני.
״זה מדרדר מיום ליום, דאלאס״ הלב שלי קפץ לגרון שקולה של טליה הדהד והבהיל אותי.
הרמתי את מבטי וראיתי את טליה חצי שוכבת-חצי יושבת על הספה. ספרי לימוד עיטרו את שולחן הקפה בסלון ועל מסך הטלויזיה הוקרן בווליום נמוך סרטון יוטיוב של אישה רצינית למראה כשמאחוריה תמונות אנטומיות שונות ומשונות. בחינות הסמסטר התקרבו בענק וקורסי הפרה רפואה היו קשוחים. לא רציתי להיות במקום טליה המסכנה.
״מה?״ מלמלתי והכנסתי את את הטלפון בגמלוניות לכיס.
״מה?״ היא חיקתה אותי והניחה את הלפטופ שהיה בחיקה על השולחן.
״על מה את מדברת?״ הרמתי גבה.
״עלייך, דאלאס. עלייך ועל ישות אפילה כלשהי שגורמת לך לצחקק כמו ילדה קטנה״ היא צמצמה אליי את עיניה.
״הוא שלח לי מם מצחיק. זה הכל.״
זרקתי את התיק שלי בצד ונחתתי לצידה על הספה.
״תזהרי, היום זה מם מצחיק ומחר זו תמונה של הזין שלו או מה שיש לו בין הרגלים״ היא נראתה כאילו רק המחשבה מעלה קיא בגרונה.
אבל אני כבר ידעתי מה יש לו בין הרגליים. זה לא היה כלב עם שלושה ראשים אלא יותר נחש ארוך ועבה ו.. אוי אלוהים על מה אני חושבת בכלל?.
״אנחנו מבלים כמה שעות כמעט כל יום. אנחנו לא יכולים להתעלם אחד מהשנייה.״
״אני הייתי בועטת לו בתחת אחרי מה שהוא עשה לך״ היא נחרה בבוז.
״בעטתי לו בתחת. ואז הרמנו דגל לבן. אני רק רוצה לסיים את הפרויקט שלי כמו שצריך״ נסיתי להשמע נונשלנטית.
״אני רק לא רוצה שתפגעי דידס. יש לך לב טוב מידי ואת סלחנית בצורה לא פרופציונלית. והוא? טוב את יודעת שהוא רשע טהור״ היא ליטפה ברכות את תלתלי ודאגה כיסתה את קולה.
״אני יודעת שהוא רשע טהור״ הבטחתי לה.
ידעתי את החולשות שלי. וידעתי שיש גם כאלה שמנצלים וניצלו את זה. אבל זה לא היה ככה עם לדג׳ר. הוא לא היה צריך שום דבר ממני. ההפך אפילו הוא היה אמור לא לחזור אחרי שביקשתי מפרופסור ארווין לשחרר אותו. הוא עשה צעד שבשבילו היה לגמריי לא הגיוני. הוא הראה נכונות. הפתיעו אחת לשני... אולי אני קצת יותר, הרבה יותר אבל היינו שונים, מאוד שונים.
״אחרי שנגמור עם הבחינות ופרויקטי הגמר שלנו אני, את ואיז נעשה סוף שבוע בנות בבוסטון. בלי רשע טהור, בלי קון ובלי אף אחר. נשתחרר, נשתה ונהנה״ היא חייכה חיוך רחב.
״נשמע כמו רעיון טוב. אני טסה הביתה ביום חמישי, אחזור ביום שני ושבוע אחר כך אני אסיים עם הפרויקט כי ההגשה צריכה להיות ביום שני שאחרי. זו תהיה מין תצוגת אומנות עם כיבוד והכל. את ואיזבל לגמריי מוזמנות״.
המחשבה על השבועות העמוסים שלפניי גרמה לבטני להתהפך. היה לי הרבה מה לעשות וקיוויתי שהכל יצא על הצד הטוב ביותר.
״יש לי בחינות לאורך כל השבועיים הבאים. זה הולך להיות מרתון ארור״ טליה נאנחה.
״את תעברי את זה בגדול״ הבטחתי לה.
״הלוואי. אני חייבת להפציץ בציונים אם אני רוצה להתקבל ללימודי רפואה בהרווארד. הסיכוי לזכות במלגה קטן ואם אני לא אבריק זה יהיה אסון״ היא הביטה בייאוש אל ספרי הלימודי שמילאו את השולחן.
״ואת תפציצי, אני...״ המשפט שלי נקטע כשהטלפון שלה צלצל בשיר וינטאז׳ סקסי של ג׳ניפר לופז.
היא כיווצה את גבותיה כשהבחינה מי המתקשר ואז דחתה את השיחה ודחפה את המכשיר תחת אחת הכריות הנוי של הספה.
״מי זה היה?״
״קון״ היא הצליחה להפתיע אותי בתשובתה.
״הכל בסדר איתכם?״ שאלתי בדאגה.
״הכל בסדר. אפילו יותר מידי בסדר וזו בדיוק הבעיה״ היא הנידה בראשה.
״אני לא מבינה״.
״אני ממש רוצה לבלות איתו וזו כבר נהייתה בעיה... הוא מסיח את דעתי מהלימודים. נסינו ללמוד יחד ובסוף תמיד מצאנו את עצמנו... טוב את יודעת. אז החלטנו לצמצם את הזמן שלנו יחד בשבועיים הקרובים. אבל מסתבר שקון לא טוב עם גבולות ו... גם אני״ היא חייכה חיוך נבוך.
״אז הבעיה שלך היא שאת והחבר שלך קפטן ההוקי הסקסי לא מצליחים להוריד את הידיים שלכם זה מזה?״ הרמתי גבה חדה.
״כשאת מנסחת את זה ככה זה נשמע ממש צרות של עשירים, אה?״ היא גירדה בעורפה.
עמדתי לומר שממש מתחשק לי לבכות מהצרות הנוראיות שלה אבל אז מישהו נקש על הדלת שלנו. אני קמתי לפתוח את הדלת. קונרד ג׳וסט עמד בפתח. בידו היה מגש פיצה ושקית עם הלוגו של חנות הנוחות מתחנת הדלק שמעבר לכביש.
״מי זה?״ טליה קראה מהספה.
״הפיתוי המיני שיגרום לך להיכשל בבחינות שלך הסמסטר!״ קראתי חזרה בצחוק.
״יש לך יכולת ניסוח מעניינת, דידס״ קונרד צחק כשנכנס פנימה.
״אוי לא! והבאת גם אוכל!״ היא הסתירה את פניה באחת מכריות הנוי שעל הספה.
״כמה נוראי!״ התעלפתי בדרמטיות מעושה לצד החברה שלי. 
״בייב אני יכול לראות את הפנים היפות שלך?״
זה לקח לטליה בדיוק עשר שניות להכנע. היא הורידה מפניה את הכרית. קונרד שתל נשיקה קצת יותר מידי אינטימית לטעמי על שפתיה. מהר מאוד החברה הכי טובה שלי שכחה מספרי הלימוד וההחלטה שלה לצמצם את הבילוי עם החבר שלה. אני השארתי אותם לבד ופרשתי לחדרי. לא נראה שזה הפריע להם במיוחד.
אני שמתי אטמי אוזניים באוזניי והחלטתי ללמוד למבחן המסיבי שלי בתולדות האומנות הקלאסית. אחרי כמעט שעה מסך הטלפון שלי נדלק. הצצתי לעברו והופתעתי. הודעה מלדג׳ר. בדרך כלל לא התכתבנו מעבר למם שהוא שלח פעם באף פעם ועכשיו הוא שלח לי הודעה.

לדג׳ר:׳נסיתי להתאמן על הטכניקה שהראית לי היום. מה דעתך?׳
לדג׳ר:*תמונה*
אני:׳ראיתי כבר טובים יותר 😋׳
לדג׳ר:׳זה לא כזה גרוע׳
לדג׳ר:׳נכון?׳
אני:׳אתה באמת רגיל להיות הכי טוב, אה?׳
לדג׳ר:׳בדרך כלל׳
אני:׳אין אצלי מחמאות שווא, סופרסטאר׳
לדג׳ר:׳את ממש קשוחה 🙄׳
אני:׳רק איתך רשע טהור׳
לדג׳ר:׳מה את עושה?׳
אני:׳לומדת לבחינה שלי בתולדות האומנות הקלאסית׳
לדג׳ר:׳נשמע משמים׳
אני:׳מה אתה עושה?׳
לדג׳ר:׳מתאמן על הטכניקה שלימדת אותי ושומע תוך כדי פודקאסט על הוקי׳
אני:׳משמים׳
לדג׳ר:׳מי שמדברת על משמים׳
אני:׳לימודים זה דבר חשוב׳
לדג׳ר:׳אני אמנע מלומר מה אני חושב על לימודי אומנות׳
אני:׳אני רואה לאן השיחה הזו הולכת... נתראה מחר, רשע טהור׳
לדג׳ר:׳נתראה מחר תפוזית׳

הנחתי את הטלפון שלי בצד. והיה לי חיוך טיפשי על הפנים. ואני מיהרתי למחוק אותו. המילים של טליה הדהדו בראשי. הוא התחיל לתפוס מקום אצלי בלב וזה היה מבהיל. הכרתי אותו כשהוא מוציא את הקוצים שלו, הכרתי את הלשון החדה והרעילה שלו ואת קור הרוח שהפגין. האזהרות של טרייס והסיפור הטראגי בניהם וכמובן השיחה הנוראית והחד צדדית עם אביו. הייתי צריכה לשמור מרחק. עוד שבועיים. וזהו. רשע טהור יהיה רק דמות רקע בחיי. פעם באף פעם ניתקל זה בזו בבית ההוקי או כשאבוא עם טליה למשחק של קונרד. שם זה יגמר. כמו שצריך. טליה מגזימה וגם אני שקוראת מסרים סמוים בסטיאוציה דיי מובנית מאליה.
חזרתי לספרי הלימוד ולא נתתי לשום דבר להסיח את דעתי. אני כנראה לא נועדתי להתאהב כמו טליה. זה הכאיב לי אבל לפחות תמיד יהיה לי את טליה וקונרד לקנא בהם.