Loving no. 23 (penwiil players 2)

פרק 25

פרק 25-
דידי-
המוח שלי התרוצץ לכל עבר בזמן שהכנסתי לחימום את האוכל שאיזבל הביאה לנו מפנוויל בורגר. טליה חתכה סלט בזמן שהיא ואיזבל צחקו מאיזה סיפור על אחד הלקוחות ששתיהן מכירות. מבטי היה מרוכז בטיימר הדיגיטלי שספר לאחור על המסך.
״אני עם לדג׳ר״ המילים חמקו מפי במהירות.
הקולות של הבנות השתתקו. דממה מתוחה השתררה עד שהפינג הדיגיטלי נשמע מכיוון המיקרוגל שסיים את פעולתו.
״מה?״ טליה נשמעה המומה.
אני לקחתי נשימה עמוקה והסתובבתי אל החברות שלי שבהו בי כאילו הצמחתי ראש נוסף.
״אני עם לדג׳ר״ חזרתי לעצמי ושמעתי את פעימות ליבי באוזניי.
״ממתי?״ איזבל תהתה.
״טוב... שכבנו בשבוע שעבר ואתמול הפכנו את זה לרשמי״ עניתי בקול שקט.
הבנות החליפו מבטים המומים. פניה של טליה הלבינו והסכין שאחזה נפלה ברעש על השיש.
״איבדת את הבתולים שלך? לרשע טהור?״ טליה מצמצה כאילו שמעה משהו בלתי ניתן לדמיון.
״לא צריך לעשות מזה דרמה... אני... התקרבנו ממש לאחרונה וטסנו יחד לבית שלי. הבנתי שיש בו הרבה יותר ממה שקורה מעל לפני השטח ודבר הוביל לדבר״.
״אני לא יכולה להגיד שאני מבינה אבל אני סומכת עלייך. את היחידה שתוכלי להוציא מהבן אדם הזה משהו טוב, דידי״ איזבל הייתה הראשונה לחייך אליי.
״איז צודקת... אני רק מקווה שהוא לא יפגע בך. כי אם כן אני אתחרפן עליו״ טליה איימה.
״אני לא דואגת. אני בטוחה שאם הוא יעז לעשות משהו יהיה לו רע מאוד״.
ולא דאגתי באמת. החברות שלי תמיד היו שם בשבילי ואני בשבילן. אם קונרד יעז לפגוע בטליה הוא יחטוף טוב טוב ממני.
״ועכשיו אפשר לשמוע את הגרסא המלאה בבקשה״ טליה דרשה.
מהר מאוד מצאנו את עצמנו על הספה עם צלחות מלאות אוכל כשאני מספרת להן על כל מה שקרה ומה שהוביל אותנו למיטה ועד לביקור שלו אתמול שגרם לנו להגיע למסקנה שאנחנו רוצים להיות יחד.
״וואו בחיים לא הייתי מנחשת שהוא כל כך... מלא בתשוקה״ איזבל חייכה חיוך קטן ומרומז.
״דווקא יש בו רוח קרב וזה מין סימן מוסכם שלשחקני הוקי יש זין גדול״ טליה גיחכה.
״לפעמים עם זין גדול בא פה גדול״ איזבל נחרה בבוז.
״פה גדול זה גם סימן מוסכם של שחקני הוקי״ הסכמתי איתה.
וכאילו מישהו זימן שחקן הוקי רק בלהזכיר אותו נשמעה דפיקה קלה על הדלת ואז נכנס פנימה בטבעיות קונרד כאילו הוא גר כאן מאז ומעולם. בידיו היו שתי שקיות וטליה מיד התרוממה ממקומה ורצה אל זרעותיו.
״מה אתה עושה כאן, בייב? חשבתי שאתה באימון עד מאוחר״ עיניה ופניה אורו מיד.
״המאמן לא הרגיש טוב אז הוא שיחרר אותנו מוקדם״ הוא משך בכתפיו וחיבק את מותניה.
״טוב שאתה כאן, קון״ היא נישקה אותו.
״פאק אם לא התגעגעתי אלייך, יפה שלי״ הוא קרן.
״הגעת בזמן. אנחנו באמצע שיחה מעניינת״ טליה הובילה אותו לספה.
הוא הניח את השקיות שהיו מלאות בדברי מתיקה, חטיפים וסודה בכל מיני טעמים משוגעים. זה היה מין משהו כזה שקונרד וטליה אהבו לעשות יחד, לטעום טעמי סודה הזויים.
״על מה אנחנו מרכלים?״ הוא חיכך את ידיו בציפייה.
״לדג׳ר ודידי ביחד״ היא הטילה את הפצצה.
״איזה לדג׳ר? לדג׳ר לויד??״ הוא נראה בהלם.
״הוא ולא אחר״ היא אישרה.
״מסתבר שהוא בחור לא רע תחת המעטה הקשוח, הקוצני והמעצבן שלו״ איזבל משכה בכתפיה והוציאה דונאט מהשקית לוקחת ממנו ביס.
״אני לא יודע לגביי זה, דידס״ קונרד הניד בראשו.
״איזה מזל שאתה לא חלק ממערכת היחסים הזו, קון״ טפחתי על כתפו.
״אולי תזמיני אותו?״ טליה שאלה.
״בייב, את בטוחה שבא לך אותו כאן אחרי מה שהוא עשה לנו?״ קונרד הזעיף פנים.
״מה שהיה היה. כעסנו ועכשיו הוא יוצא עם דידס. הוא יהיה כאן בכל מקרה אז אנחנו צריכים להתרגל״ היא ליטפה ברכות את זרועו.
״זה לא מוצא חן בעייני אבל... כנראה שזה לא בידיים שלי״ הוא נאנח.
״הבנת את הקונספט״ טליה צחקה ונשקה לו במתיקות.
אני לקחתי את הטלפון ושלחתי ל-לדג׳ר הודעה. הוא השיב שיגיע ואחרי עשר דקות הוא דפק על הדלת.
״היי״ חייכתי כשראיתי אותו בפתח.
״הוא פה?״ טליה קראה מהסלון.
״כן!״ קראתי חזרה ושילבתי את זרועי בזרועו כשהובלתי אותו פנימה.
״היי לדג׳ר״ טליה קיבלה את פניו בחיוך.
״היי לדג׳ר״ איזבל הצטרפה אליה.
״היי״ קונרד נשמע פחות נלהב.
״היי״ לדג׳ר הדביק לפניו חיוך אבל היה ברור שהוא חש לא בנוח.
ועדיין התיישבנו יחד על הספה. לומר שזה היה מוזר היה לשון המעטה. קונרד הציע לנו את הסודה בטעם ענבים ומנטה שהביא ואחר כך איזבל הציעה לו המאפים המתוקים. הוא סירב לשתי ההצעות. אני הבאתי לו מים. אחר כך קונרד הציע לראות סרט ומהר הסכמנו על איזה סרט אימה מטופש שבו בובה רצחנית מתעוררת לחיים ויוצאת למסע נקמה כנגד כל מי שאי פעם שיחק בה בתור ילד בשנות ה-80. הסרט התחיל ואני התכרבלתי עם לדג׳ר על הספה. הוא עטף אותי בזרועותיו ונישק את ראשי מידי פעם. זה היה מושלם. היה לו ריח טוב של סבון ובושם גברי וקליל. קונרד, טליה ואיזבל הציצו לעברנו שוב ושוב. טליה פחדה מהסרט וצווחה מידי פעם בפעם והתחבאה בחזה של קונרד. איזבל צחקה בקטעים המדממים ואני רק התרכזתי בפעימות ליבי הגוברות בשל הקרבה של לדג׳ר. אחרי שהסרט נגמר כולם עזרו לסדר ולעשות כלים לפני שנפרדנו כל אחד לחדר.
כשהדלת נסגרה לדג׳ר נאנח בהקלה. אני לא בטוחה שהוא אפילו שם לב.
״שרדת״ גיחכתי.
״בקושי״ הוא הניד בראשו.
״אני חושבת שזו ההזדמנות לפתוח דף חדש, בייב. מספיק עם המתחים האלו. מגיע לך שיקיפו אותך אנשים ש...״
״כל מה שאני צריך זו את״ הוא עטף את מותני בזרועותיו.
״זה לא נכון״
״זה הכי נכון״ הוא הצמיד אותי אל גופו ופיו מלא את דרכו אל פי.
הנשיקה שלו הייתה מעוררת חושים והופכת את הבטן. מסוג הנשיקות שכבר לא האמנתי שמגיעות לי.
״אתה מנסה להסיח את דעתי מהשיחה שלנו?״ הרמתי גבה תוך כדי התנשפות.
״אולי. זה עובד?״ הוא חייך חיוך כנה.
״תנסה שוב ואני אגיד לך״.
הוא נישק אותי שוב. ושוב. ושוב. ואני שכחתי מה רציתי לומר ועל מה דיברנו. על מה שזכרתי היה הוא. התחושות המדהימות שהוא גרם לי להרגיש כשהוא נישק אותי ולחש מילים מתוקות באוזניי. העולם לא הבין את לדג׳ר לויד אבל אני הבנתי. אהבתי אותו. כל מה שהיה וכל מה שעוד יהיה. היה לו הרבה מה לפתור עם עצמו ועם הסובבים אותו אבל הייתי מוכנה ללכת איתו את המרחק. הוא היה שווה את זה.
״את הדבר הכי טוב שקרה לי״ הוא נשק לצווארי.
״ברור. אני הופכת את החיים של כל מי שפוגש אותי לטובים יותר״ ציחקקתי.
הוא הרים את מבטו והביט עמוק לתוך עייני וליבי החסיר פעימה.
״אני מסכים״ הוא אמר בשקט.
אני הפכתי לשלולית. ליבי הוצף על גדותיו. האהבה שהרגשתי כלפיו הייתה כל כך אמיתית... כל עצם בגופי חשה את האהבה הזו. חיבקתי אותו חזק ונשמתי אליי את ריחו. וזה כל מה שהייתי צריכה. כל מה שהיינו צריכים.