Loving no. 23 (penwiil players 2)

פרק 19

פרק 19-
דידי-
משכתי באפי ונסיתי להילחם בדמעות שהחלו לזלוג מעייני. אני יודעת שזה טיפשי לבכות מסרט אבל כנראה שגם בפעם האלף אני לא אצליח להחזיק את עצמי מלייבב כשגבריאלה נפרדת מטרוי ושרה שהיא צריכה ללכת בדרכה. זה אחד הדברים הכי עצובים בעולם- לאהוב מישהו בכל ליבך ועדיין להבין שאין לך ברירה אלא לעזוב.
״אלוהים אדירים... את באמת בוכה?״ רשע טהור דיי המום כשהיא מושיט לי את חבילת הטישו שהוכנה מבעוד מועד על שידת הלילה שלי.
״זה כל כך עצוב״ אני ממלמלת ומוחה את הדמעות החצופות שזולגות.
לדג׳ר מביט בי כאילו איבדתי בורג או שניים. ברור שהוא לא מבין כלום בשיברון לב. אבל אני הייתי מומחית. בשיברון לב וגם באכזבות.
״זה רק סרט. וסרט דיי גרוע אם אני יכול לומר״ הוא מניד בראשו ומשחק באוזן של הפילון הסגול שנח בחיקו.
זה גורם לי לחייך מבעד לדמעות. אני ורשע טהור שוכבים על מיטתי זה לצד זו כשמסביבנו הבובות הפרוותיות שלי ועל המרקע מתנגן אחד הסרטים האהובים עליי... מי חשב שזה יקרה? מי?.
״דעתך לא נחשבת, מצטערת״ משכתי בכתפיי.
הוא גיחך ועייני נחו על עיקול שפתיו. אלוהים היו לו שפתיים יפות. והוא ידע לנשק איתן. והוא... לא בבקשה אל תלכי לשם, דידי. את יודעת טוב מידי שבנים יפים כמוהו לא מנשקים בנות כמוך. ואם כן זה היה בטעות. ראיתי את זה בעיינים שלנו מיד אחרי שהתנתקנו, בלבול ושאלה. אז פתרתי את זה בשביל שנינו. אני ורשע טהור לא היינו מתאימים.
״אם הגבריאלה הזו הייתה אוהבת אותו היא לא הייתה נותנת לו להרגיש אשם שהוא מנסה להתפתח. ברור שהחברים שלו ישארו מאחור ושיש לו סיכוי להיות שחקן כדורסל מקצועי הרבה יותר מלהיות זמר במחזות זמר או מה שזה לא יהיה. כשאוהבים מישהו על אמת מקריבים למען העתיד שלו. ולא שזה בא על חשבון שלה היא עדיין גאונה ויכלה לקבל מלגה לאיזה בית ספר שתרצה״ הופתעתי שהוא באמת שם לב לעלילה של הסרט.
ולא הופתעתי שזה מה שהוא חושב.
״הוא מאבד את עצמו והיא רואה את זה. לא חייב למכור את נשמתך לשטן כדי להצליח. היא תומכת בו במאה אחוז אבל היא רואה שהוא כבר לא עצמו. היא נשארת נאמנה לעצמה״.
בקטע הזה תמיד הייתי טים גבריאלה. טרוי התנהג כמו מניאק. צ׳אד והחבר׳ה באו לשם בגללו מההתחלה ועכשיו הוא הופך לחבר הכי טוב של שארפיי. פיכס.
״לדעתי היא סתם מקנאה כי היא מאוהבת בשארפיי״ הוא חייך מתגרה בי סתם.
״ששש... רק שב שם ותראה יפה. כי הדעות שלך מגיעות מהתחת״ טפחתי על ראשו כאילו היה ילד מטומטם.
הוא צחק. כמה יפה היה הצחוק שלו. והוא הגיע עד לתחתונים שלי. אוי.
החזרתי את מבטי לטלוויזיה. המשכנו לראות את הסרט. כשטרוי שר על מדשאות הגולף הוא לא יכול שלא לצחוק. אני בוכה. הוא נותן לי עוד טישו.
ואז הסרט מגיע אל השיא. מופע הכשרונות במועדון. הרגע הגדול שבו טרוי וגבריאלה שרים יחד כנגד כל הסיכויים מכווץ את הלב שלי בדיוק באותה הדרך שבה עשה גם בפעם הראשונה שבה ראיתי את הסצנה הזו.
״האהבה מנצחת. תמיד.״
החיוך המטופש על פניי הוא בלתי נמנע יחד עם הדמעות בעייני.
״הוא טיפש ושר בזמנים לא מתאימים ולא מתאמץ מספיק בשביל הקריירה שלו אבל אם זה עושה לך את זה אין לי מה לומר״ הוא משך בכתפיו.
״תמיד אפשר לסמוך עלייך שתגיד את הדבר הלא נכון, רשע טהור״ אמרתי בלי שמץ של מרירות. כי זה היה הוא. זה הכל. למדתי לאהוב את זה.
הוא התמתח במיטה גורם לחולצה שלו לעלות מעט מעלה ולחשוף את העור החלק וקצת מהקוביות שלו. כמובן שלא הצלחתי להתעלם ובהיתי בו. זה היה קשה מידי לא לבהות בדבר כזה.
״אני צריך לשירותים״ הוא הכריז ונעלם בחדר האמבטיה שלי שגם כלל שירותים.
אני בנתיים לקחתי את הטלפון שלי ועניתי להודעה ששלח לי רון ג׳פריס. למדנו באותה כיתה בתיכון והוא הגיב לי בבוקר על האחד הסטוריס באינסטגרם ושאל אם אני באיזור. עניתי שכן והתפתחה שיחה שנמשכה לאורך היום. התרגשות החלה להיווצר בתוכי מהפוטנציאל שהיה גלום בשיחה הזו. רון היה חמוד ונראה לא רע בכלל. בחור טוב טקסס כמו שמתאים לי. הוא לא היה מלא בזוויות חדות ולא היה סגור ומסוגר. הוא היה פשוט וקל ונוח.