היא ישראלית לשעבר עם טראומות הוא ראש המאפיה האיטלקית האכזר והצעיר בהיסטוריה ורק היא מצליחה לרכך אותו.
~קרלו ארמני~
קוראים לה ליאור כהן היא הבחורה ששבתה את ליבי היא היחידה שאני אוהב או כנראה אוהב בחיים שלי הפקדתי את הלב שלי בידיים שלה.
~ליאור כהן~
הש...
נ.מ ליאור אתמול לוסיאנו סיפר לי שאבא שלו מרביץ לו ולג'וזפינה למה דבר כזה מגיע להם שניהם פשוט מלאכים אבל מה שאני הכי דואגת לגביו זאת ג'וזפינה לוסיאנו אמר שהיא נסעה לאבא שלו מה אם הוא מכה אותה עכשיו או אונס אותה בפעם הראשונה בחיי אני מתה מדאגה על מישהו שהוא לא מהמשפחה שלי או קרלו אני מופתעת שקמתי בשעה 10:34 אני עושה את ארגוני הבוקר ואני יורדת למטבח וטוני ושואל "פעם ראשונה את מפספסת אימון קרה לך משהו?" "כלום" "זה לא עובד עליי ואת נראת כאילו פאקינג בכית כל הלילה" "כי אני באמת בכיתי כל הלילה" "למה?" "לוסיאנו נכנס למיטה שלי ושל קרלו באמצע הלילה בגלל שהיה לו סיוט" "בגלל זה בכית?" "לא הוא אמר לי שהוא חלם על הפעם שאבא שלו הרביץ לו ולג'וזפינה" אני אומרת ונלחמת בגוש בגרון שלי ויורדת לי דמעה "הוא גם אמר לי שאמא שלו לא נסעה לניו יורק אלה לאבא שלו ואני מתה מפחד שאולי הוא עושה לה משהו ברגעים האלה והיא יושבת שם חסרת אונים" טוני נשאר בהלם והוא אומר "אני הולך להגיד לקרלו" "לא אתה לא אני אטפל בזה תביא לי את הכתובת אני אלך לשם ואטפל בזה" "תטפלי במה?" קול עמוק וצרוד אומר "זה לא משנה קרלו אני מטפלת בזה" הוא דופק לטוני מבטי רצח ותוך שניות טוני מלשין עליי והוא מספר לו הכל,"אני הולכת לשם תן לי את הכתובת" "לא יקרה" "קרלו בבקשה אל תתווכח איתי פעם אחת,אני מתה מדאגה אולי הוא עכשיו מכה אותה או אונס אותה אני לא מסוגלת בבקשה קרלו אתה יכול לבוא איתי מצידי אבל אני חייבת ללכת לשם" אני צועקת עליו בדמעות הוא מחבק אותי ואומר "די מיה בלה לכי תתארגני אני יבוא איתך" אני נותנת לו נשיקה מהירה ורצה להתארגן אני לובשת ג'ינס סקיני וחולצת אדידס
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני נועלת את הג'ורדן שלי לוקחת את הטלפון ויוצאת לסלון "סיימתם להזיל עליי ריר?" שקרלו וטוני מסתכלים עליי כבר 2 דקות הם מתעשטים ואני שואלת "אפשר ללכת ברכב שלי?" הוא מהנהן אני לוקחת את המפתחות של הרכב שלי ואנחנו יוצאים אני נכנסת לאוטו הם אחרי ואני מחליטה להשתעשע איתם קצת קרלו אומר לי את הכתובת והיא נשמעת לי מוכרת ואני מתחילה לנסוע ואז אני מגבירה את המהירות ל160 אני מפחדת עלייה ותוך 15 דקות שאמורות להיות שעה וחצי אני מגיעה ואני מזהה את השער,לא אין מצב זה בטח שער אחר, "ליאור את רוצה להיכנס?" שואל קרלו ברכות ואני מהנהנת,אנחנו נכנסים כי הדלת לא נעולה ואני שומעת צרחות ודברים נשברים מהמטבח,אני קרלו וטוני נכנסים למטבח ואני רואה את מי שהכי לא רציתי לראות מאז הצבא המפקד שלי והוא מכה את ג'וזפינה אני מתקדמת אליה בריצה מגנה עליה בגופי וחוטפת סטירה כואבת "ליאור?" שואלת ג'וזפינה "ליאור כהן זאת את?" שואל המפקד שלי דניאל בעברית "כן זאת אני" אני עונה באנגלית הוא מבין את הרמז ושואל באנגלית "גדלת ממש את כבר לא אותה ילדה את בחורה ממש יפה ואני שוקל לעשות את זה שוב" אני לוקחת את ג'וזפינה ואנחנו מתקדמות לקרלו היא מחבקת את קרלו ואותי "איך אתם מכירים?" שואל טוני "הוא היה המפקד שלי בצבא" "הוא זה שאנס אותך?" שואל קרלו ואני מהנהנת "מיה בלה תעלי למעלה ותטפלי בה אני וטוני נטפל בו" אני מהנהנת ולוקחת את ג'וזפינה מחבקת אותה ושואלת תוך כדי שאני מטפלת בה "כמה זמן הוא הכה אותך?" "חודשיים אחרי שהתחתנו" "מתי התחתנתם?" "לפני 5 שנים" "ג'וזפינה זה לא בסדר" "אני יודעת אבל את לא תביני אותי" "אני כן" "איך?" "אני גם הייתי בזוגיות אלימה שנתיים" "באמת?" "כן באמת בהתחלה הוא היה חמוד וקנה לי מתנות ואז לילה אחד הוא חזר שיכור והרביץ לי" "זה אותו סיפור אצלי אבל הוא לא אלכוהוליסט" "הוא לא היה אלכוהוליסט הוא פשוט היה חלאה שחשבה שמצחיק להכות בחורה" "הוא באמת היה המפקד שלך?" "כן" "והוא אנס אותך?" "כן כמה פעמים" "אני לא מאמינה שהתאהבתי בבן אדם הזה" אני מסיימת לטפל בה ושואלת "זה בסדר אבל אני חייבת לשאול אותך שאלה אם את לא רוצה לענות הכל בסדר,הוא אנס אותך?" "כן המון פעמים והוא היה מכריח אותי להסתכל עליו מאונן" "אני ממש מצטערת שעברת את זה" "הכל בסדר,אבל איך את ידעת שאני כאן?" "לוסיאנו בא אליי בלילה בגלל שהיה לו סיוט ושאלתי מה היה בסיוט והוא אמר לי שהוא חלם על הפעם שדניאל הכה אותכם" אני אומרת ג'וזפינה פורצת בבכי ואני מייד אחריה "אני כלכך ניסיתי להוציא אותו מזה" היא מייבבת בבכי "די אל תבכי את עברת את זה ואני לא אתן לו להכות אותך או את לוסיאנו בחיים כל עוד זה תלוי בי" אני אומרת קרלו וטוני נכנסים לחדר וקרלו אומר "בואו הולכים הביתה" "ג'וזפינה את הולכת לגור אצלנו עם לוסיאנו תקחי את הדברים שלכם ובואי" "בואי אני אעזור לך" היא מהנהנת אנחנו הולכות לחדר הארונות אורזות את כל הדברים שלה ושל לוסיאנו אנחנו יורדות לאוטו נכנסות וקרלו נוהג,אחרי 20 דקות אנחנו נכנסים לאחוזה ולוסיאנו רץ לאמא שלו הוא מסתכל על התחבושות ואומר "אמא אבא שוב הרביץ לך?" "כן חמוד שלי אבל זהו אין אבא אנחנו עוברים לגור פה" "באמת?' "כן דוד קרלו הסכים" "דודה ליאור תודה שהצלת את אמא וסיפרת לדוד קרלו" לוסיאנו אומר ומחבק אותי אני מתכופפת אליו ואומרת "בכל מקרה הייתי עושה משהו אני לא הייתי נותנת לך או לאמא שלך להיפגע" "אני אוהב אותך" "גם אני" אני אומרת ונותנת ללוסיאנו נשיקה יבשה בשפתיים "אמא רוצה לראות מה ליאור קנתה לי?" שואל לוסיאנו "כן אהבה שלי" ג'וזפינה אומרת והם עולים לחדר של לוסיאנו ואני עולה להתארגן יש לי יום צילומים היום אני בודקת מה השעה 12:45 נשאר לי שעה וחצי להתארגן וללכת לאסוף את אביב אני לובשת ג'ינס שחור וגוזייה מנומרת
