היא ישראלית לשעבר עם טראומות הוא ראש המאפיה האיטלקית האכזר והצעיר בהיסטוריה ורק היא מצליחה לרכך אותו.
~קרלו ארמני~
קוראים לה ליאור כהן היא הבחורה ששבתה את ליבי היא היחידה שאני אוהב או כנראה אוהב בחיים שלי הפקדתי את הלב שלי בידיים שלה.
~ליאור כהן~
הש...
אני פותחת את עיניי מקול השיר רציתי של עדן בן זקן שמשמש כשעון המעורר שלי ואני קמה באיטיות מהמיטה שלי בקושי,אני נכנסת אל השירותים שלי ומסתכלת על עצמי במראה.
הבטן שלי כבר ענקית מכיוון שאני כבר באמצע החודש השמיני שלי וכבר אני מרגישה כאילו אני עומדת ללדת,אני שוטפת פנים ומצחצחת שיניים ועושה את שגרת הבוקר שלי בחוסר כוחות.
קרלו מאוד מאוד חסר לי ביום יום ואני חושבת עליו בכל שנייה ביום שלי,השעה היא 4:10 ואנחנו אמורים לטוס בעוד כמה שעות לאיטליה בשביל המבצע הזה של המאפיה.
אני לוקחת מן הארון שלי בגד גוף בצבע ורוד בייבי וטרינג ג׳ינס ואני לובשת אותם בקצת קושי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני נועלת נעליי נייק מסוג דנק בצבע לבן ואני לוקחת תיק בצבע ורוד עתיק,אני שמה בתיק שלי מטען,איירפודס,דורדוראנט,ואת הבושם שלי.
אני לוקחת את התיק ויורדת למטה,"וואו מישהי כאן השמינה במיוחד." עדי אומר ואני מפנה לו אצבע שלישית,"סליחה שהערתי את ההורמונים הוד מלכותך." עדי אומר ואני מתעלמת באלגנטיות.
"בוקר טוב לכולם." אסי נכנס לבית עם מאיה והילדים שאביגיל עדיין ישנה בעגלה שלה ואוראל שער ומפהק,כולם מחבקים את כולם ואסי מסתכל על הבטן שלי באובססיביות.
"צריך משהו?" אני תופסת את תשומת ליבו ושואלת,"לא." הוא עונה ואוראל נשכב על הספה בעייפות,אחרי כמה דקות זיו ואביתר נכנסים עם גיל ואיתי בקריאות "בוקר אור לכולם."
אנחנו מחכים עד שאמא ואבא יורדים למטה ואומרים " בוקר טוב ילדים.",הם מחבקים את כולם ואבא אומר "אז ככה הבנות והילדים כרגיל יהיו בפנטהאוז שלנו כי הכי בטוח שם ואם תרצו לצאת תוודאו שיש איתכם לפחות שלושה מאבטחים."
אנחנו יוצאים מהבית כל אחד ברכב שלו עם המזוודות שלו לשדה התעופה וכמובן שאני תמיד נדפקת עם עדי,"אני שמה שירים סבבה?" אני שואלת את עדי והוא מהנהן.
אני שמה את השיר עובד בכפר של אודיה ועדי מגביר,"יפה שלי דיי,את אהבה שלי לנצח,תפסיקי לבכות,אני אוהב אותך רצח,ואין לי אוויר ואני לא מסתדר כאן,את לא יכולה להיות של מישהו אחר כבר."
