"אני שמחה לבשר לך שיש לך שני בנים בריאים ושלמים,בלי עין הרע."
אני מסתכלת על עדי המחויך בחיוך שמח ונרגש בעוד שהרופאה מנגבת את הבטן שלי מן הג'ל של הבדיקה,הרופאה מדפיסה את תמונות של התאומים ונותנת לנו אותם,אנחנו יוצאים מן הרופאה ונכנסים לרכב של עדי.
שנינו שותקים שתיקה רועמת,"אני לא מאמין שאני יהיה היחיד במשפחה שעדיין אין לו ילדים." עדי אומרת ואני מצחקקת ודמעות אושר נוזלות מעיניי,"היי,היי למה את בוכה אחות קטנה?" עדי נבהל ואומר בעודו מנסה להיות מרוכז בכביש,"זה דמעות של אושר." אני אומרת בחיוך ומסתכלת על הבטן שלי,חבל שקרלו לא כאן כדי להתרגש ולשמוח איתי
אני מתעלמת מן הקול הפנימי שלי ומתרכזת בחצי הכוס המלאה,אנחנו מגיעים הביתה והריח של הקוסקוס של שלישי אופף את כל הבית,אני ועדי הולכים ישר למטבח ואני רואה את אמא מכבה את הגז,עדי מנשק את הראש של אמא ואומר "אשת חייל מי ימצא.",אני גם מחבקת את אמא ואמא מסתכלת עליי בציפייה,אני מסתכלת עלייה בבלבול והיא צועקת "נו כבר,מה מין התינוקות?"
היא מסתכלת עליי במתח ועדי עושה תופים על השולחן,"שני בנים." אני אומרת בחיוך ענק ואמא מתחילה לצרוח ולחבק אותי ואת עדי,"וואו מה זאת כל בשמחה הזאת?" אבא מגיע למטבח ושואל,"יש לליאורי שני תאומים בנים." אמא אומרת בהתרגשות ואבא מחייך,מחבק אותי ואומר "מזל טוב יפה שלי."
"אמא מה זה את מתרגשת יותר מליאור." עדי אומר וכולנו מצחקקים בעוד שאמא נותנת סטירה חלשה לעדי,אנו צוחקת כמו שלא צחקתי הרבה זמן.
אני עולה לחדר הישן שלי ונכנסת להתקלח,אני חופפת את שיערי וחושבת על המקלחות שלי עם קרלו,ליאור תתאפסי על עצמך הוא גם ככה לא זוכר מי את!!!
אני יוצאת מן המקלחת ומחליפה לחליפת טרינג וג׳קט אפור עם טופ שחור מתחת שמדגיש את הבטן שלי שקצת גדלה והתחילה לצאת החוצה.
אני לובשת כפכפים שחורים ומרימה את שיערי לקליפס,אני יוצאת מן החדר שלי ויורדת למטבח.
"ליאורה יפה שלי,את יכולה לעזור לי לערוך שולחן?" אמא שלי שואלת ואני מהנהנת ועוזרת לה לערוך את השולחן,אמא שלי לא הייתה מהנשים שיש להן עוזרת בית או מנקה היא הייתה ועדיין עושה הכל בעצמה מכיוון שהיא תמיד אומרת שאם רוצים שמשהו יצא מושלם צריך לעשות אותו בעצמך.
YOU ARE READING
הסיפור המסובך שלנו
Acciónהיא ישראלית לשעבר עם טראומות הוא ראש המאפיה האיטלקית האכזר והצעיר בהיסטוריה ורק היא מצליחה לרכך אותו. ~קרלו ארמני~ קוראים לה ליאור כהן היא הבחורה ששבתה את ליבי היא היחידה שאני אוהב או כנראה אוהב בחיים שלי הפקדתי את הלב שלי בידיים שלה. ~ליאור כהן~ הש...