היא ישראלית לשעבר עם טראומות הוא ראש המאפיה האיטלקית האכזר והצעיר בהיסטוריה ורק היא מצליחה לרכך אותו.
~קרלו ארמני~
קוראים לה ליאור כהן היא הבחורה ששבתה את ליבי היא היחידה שאני אוהב או כנראה אוהב בחיים שלי הפקדתי את הלב שלי בידיים שלה.
~ליאור כהן~
הש...
"היא הייתה אישתי?" אני שואל,"לא אבל לפני שהכניסו אותך לניתוח מצאו קופסה עם טבעת בכיס שלך." אמי אומרת ואני פאקינג לא מאמין. "לא משנה,תשכחי ממה ששאלתי." אני אומר ומתקדם לעבר היציאה של בית החולים כשאני רואה את אבי,"אבא הטלפון שלי איתך?" אני שואל את אבי,"למה?" אבי שואל "אני צריך לדבר עם פאולו ולחזור לעבודה. "כל הכבוד בן,ככה קאפו אמיתי מתנהג." אבא טופח על גבי בגאווה ונותן לי את הטלפון שלי מכיסו. אני לוקח את טלפוני מידו,"קח גם את זה." אבי אומר ונותן לי מפתחות של הרכב שלו,אני הולך לחניה פותח את הרכב ומתחיל בנסיעה. אני אפילו לא יודע לאן אני נוסע. אני פותח את הטלפון ומתקשר לפאולו. "הלו. "קרלו,אתה בסדר אחי? "כן,הכל בסדר,איפה אתה? "אני במלון אוקיינוס,היכן שלקחתי אותי ליום הולדת לפני שנתיים. "בסדר אני בדרך. אני אומר ומנתק,אני עובר על הכביש שליד הים ומחליט לעצור את הרכב בצד הכביש ויורד לחוף הים. אני מתיישב על החול מקשיב לקול של הגלים ומרגיש שליו.
"קרלו היו לנו שלישייה אבל תינוק אחד נפל לי." היא אומרת ודמעות מתחילות להיאסף בעיניה,"מיה בלה,את בריאה וזה הכי חשוב לי בעולם." אני אומר ומנגב את הדמעה שירדה לה. "אני מפחדת." היא אומרת בקול חלש,"אני איתך והפעם אני לא אשחרר אותך גם אם תרצי."
מה זה היה? אני השתגעתי סופית? אני קם ממקומי מנער את עצמי והולך לכיוון הרכב.
נ.מ ליאור אני מגיעה אח המלון ונכנסת אל החדר שלי,לא טורחת לנעול ומתרסקת על המיטה בעייפות. היקום פשוט לא רוצה שנהיה יחד או מה? אני אישה חזקה ואני מסוגלת לגדל לבד שני ילדים,עם כוח רצון טוב זה לגמרי אפשרי. אני מזמינה טיסה חזרה לישראל לא טורחת אפילו להחליף את הבגדים שלי ונשכבת להירדם בתקווה שמחר בבוקר אני אגלה שהכל היה חלום ואקום כשאני מחובקת עם קרלו.
בוקר: אני קמה ובודקת מיד מה השעה בטלפון שלי,5:36. אני קמה לחדר הרחצה ומביטה במראה,עיניי אדומות ונפוחות,אני מיד שוטפת פנים ומצחצחת שיניים ועושה את שגרת הבוקר שלי בחוסר רצון ובעייפות. אני מוציאה מן המזוודה ג׳ינס ארוך עם קרעים וחולצת בטן לבנה שיש עליה ציור.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני נועלת נעליי נייק מסוג דנק פנדה ולוקחת תיק צד של לואיס ויטון,אני לוקחת את המזוודה ויוצאת מן החדר. לאחר 15 דקות אני עולה אל המטוס וצלצול הודעה נשמע מהטלפון שלי. רותם: חזרת בסוף לישראל יפה שלי? אני: כן,סליחה שלא הודעתי. רותם: הכל בסדר,אם את צריכה משהו תתקשרי אליי. רותם שלחה לי ושלחתי לה לב. אני מתקשרת לאמא שלי והיא עונה תוך צלצול אחד. "קרה משהו יפה של אמא? "לא מאמא לא קרה כלום רק רציתי לשאול אן חזרתם לישראל. "כן ליאורי,למה? "אני עכשיו טסה אליכם. "למה? "אני אסביר לך בבית,זה מסובך. "בסדר חיים של אמא,תודיעי לי כשתנחתי אני אבוא לאסוף אותך. "בסדר,תודה מאמא. אני אומרת ומנתקת,אני עוצמת את עיניי בניסיון להירדם אך אני נזכרת ברגעים היפים שלי ושל קרלו,אני נזכרת בפעם שהיינו בבריכה עם פאולו וטוני ואני הייתי על כתפיו של קרלו ואדון טוני המעצבן היה על כתפיו של פאולו ועשינו יחד קרב תרנגולות. אני מצחקקת בטיפשות תוך כדי שיורדת לי דמעה,לבסוף אני נסחפת אל השינה לאחר כל הזיכרונות השמחים והכואבים גם יחד. אני מתעוררת לקול הכפיים שהישראלים עושים לאור זה שנחתנו ומתכוננת לצאת,סימסתי לאימי שנחתתי ואני יורדת מהמטוס לשדה התעופה. אני לוקחת את המזוודה שלי ויוצאת לבחוץ,אני רואה את הרכב של אימי ונכנסת אליו,"מאמא התגעגעתי אלייך מאוד." אני אומרת והיא מחייכת אליי בדמעות ואומרת "גם אני יפה שלי." אנחנו מגיעות תוך רבע שעה לבית שלנו בבאר שבע. אנחנו נכנסות אל הבית כשאמא עוזרת לי עם המזדווה ואני אומרת לכולם שיושבים בסלון "שלום לכם." כולם קופצים מן הספה ומחבקים אותי,"אני רואה שממש השמנת אחות קטנה." עדי אומר ואני נושמת בחדות ואומרת "יש לי משהו להגיד לכם." "קרה משהו רע יפה של אבא?" אבא שואל ואני מסרבת בראשי לשלילה,
