הסיפור המסובך שלנו

פרק 28-שיחת טלפון

נ.מ קרלו
היא מפילה את הפצצה ואני בהלם "את מה?" אני שואל שוב כדי לוודא ששמעתי נכון.
"אני בהיריון ממך." היא אומרת בחיוך "תעשי בדיקת אבהות." אני קובע,"קרלו אני בטוחה שהילד שלי ממך,אתה לא רוצה לגדל איתי ילד?" היא שואלת בעצב "לא,ממש לא." אני אומר ויורדות לה כמה דמעות.
"למה כי הזונה הזאת שלך יותר טובה?" היא שואלת בצעקה עם דמעות,זהו ברגע שהיא דיברה על ליאור אני מאבד את זה וצורח "עוד פעם אחת שאת קוראת לה זונה אני לא אשלוט בעצמי וכן היא פאקינג יותר טובה ממך ומכולן בעולם המזדיין הזה." היא מסתכלת עליי בהלם ואומרת "אתה עוד תתחרט על זה." "כן,איך בדיוק?" אני שואל "אתה תראה בקרוב מאוד." היא אומרת והולכת.
אני נכנס לרכב דופק כל ההגה חזק וצורח "פאק,בת זונה תמותי."
הזונה הזו כבר פעמיים הרסה לי את החיים. בפעם הראשונה סכסכה ביני לבין טוני ועכשיו בגלל הבת זונה הזו האישה שלי לא רוצה פאקינג לדבר איתי,אני ראיתי בעיניים של ליאור שהיא פחדה ממני ועדיין מפחדת ממני.
באותו רגע לא יכולתי שהיא תעזוב אותי אז לא ראיתי בעיניים ונעלתי אותה בחדר האורחים שלנו.
אני נכנס לאחוזה והולך ישר לחדר האורחים לבדוק מה עם ליאור שלי.
אני רואה אותה ישנה עם דמעות יבשות על לחייה,יש לי צביטה בלב כשאני רואה צלקות בידייה ומבין מה היא עשתה.
אני מתיישבת על המיטה ומלטף את שערה השטני,"למה עשית זאת מיה בלה?" אני יודע שהיא לא שומעת אותי אך אני ממשיך לדבר "אני מקווה שאת מבינה אותי,אני לא רציתי שתלכי ממני אז כלאתי אותך פה ברוב טיפשותי,אבל אני רוצה שתדעי שאני אוהב אותך יותר מהחיים שלי ואני מוכן למות בשבילך,אני מוכן לחיות בשבילך,לנשום בשבילך,ולהוליד איתך ילדים שייצאו מושלמים כמוך." אני מנשק את הלחי שלה ויוצא מן החדר לא שוכח לנעול את הדלת אחריי.

בוקר🌞נ.מ ליאור
אני קמה אחרי לילה של בכי,קרלו חשב שאני לא שומעת אותו אבל שמעתי כל מילה שאמר וזה עוד יותר הקשה עליי לכעוס עליו.
אני הולכת לשירותים בחדר הלבן הזה שעושה לי בחילה נוראית,אני מצחצחת שיניים עם מברשת חדשה מהקופסא שהייתה במגירה שם ושוטפת פנים.
אני מנסה לפתוח את הדלת בתקווה שהיא פתוחה אבל אני מתאכזבת ומגלה שהיא עדיין נעולה,אני מתיישבת על המיטה ופתאום רעש של פתיחת מנעול נשמעה ואני ישר קמה.
אני רואה את קרלו עם שקיות מתחת לעיניים ופנים עייפות כאילו לא ישן כל הלילה בדיוק כמוני.
"בואי לאכול." קרלו אומר ואם לא הייתי עוד שנייה מתה מרעב לא הייתי הולכת איתו לעולם,אנחנו נכנסים למטבח ואני רואה פנקייקים עם מייפל מגרים במיוחד.
"מיה בלה,אני ביררתי את זה אתמול וגיליתי שהיא סיממה אותי." קרלו אומר ואני בהלם.
היא פאקינג סיממה אותו כדי שיזיין אותה?
"מיה בלה אני באמת מצטער,אני לא רוצה לאבד אותך." הוא אומר שוב ואני מחבקת אותו בחוזקה.
הוא שואף את הריח שלי ואומר "אני אוהב אותך." ''אני אוהבת אותך גם." אני אומרת ומנשקת אותו בתשוקה חייתית,אני מתיישבת עליו ומעמיקה את הנשיקה שלנו.
"קרלו לא פה." אני אומרת כשהוא מתחיל להתחכך בי עם הזין העומד שלו,הוא מרים אותי כשאני עדיין עליו ואני מנסה להסתדר עליו.
"מיה בלה תפסיקי להתחכך בי או שאזיין אותך על המדרגות." קרלו אומר ואני מפסיקה להתחכך בו.
אנחנו מגיעים לחדר השינה והוא מניח אותי על המיטה ומתחיל לנשק למצוץ את צווארי ולהסיר סימנים,הוא פושט את הטופ שלי ומתחיל למצוץ ולממש את שדיי.
הוא יורד לבטני ומללק את כולה בעודו לא מנתק את קשר העין שלנו,הוא מוריד את המכנס שלי ומסתכל בתאווה על תחתוני התחרה שלי.
בשנייה הוא קורע אותם ואני מסתכלת עליו בהלם,הוא עד כדי כך לא מסוגל להתאפק?
הוא צולל בין רגליי,כאילו פאקינג צולל ולא מפספס שום חלק באיברי התפוח והנוטף ושאני מרגישה פועם בין לשונו החמדנית של קרלו.
הוא מלקק את כל הרטיבות שלי ורגע לפני שאני גומרת אומר "את יודעת שלא מגיע לך לגמור?" "למה?" אני שואלת בקול חלש ושביר,"כי עשית לי המון כאב לב אני חשבתי שאיבדתי אותך." הוא אומר בכאב שאני מרגישה בגוף שלו.
"אני מצטערת." אני אומרת ומנשקת אותו נשיקה שמעבירה את כל מה שעובר עלינו, הוא מחליק לתוכי מבלי ששמתי לב ואני צועקת.
"אידיוט." אני צועקת ומכה את גבו,הוא מגביר את הקצב לקצב בלתי אפשרי ואני כבר לא מסוגלת לדבר כלל,"מי אידיוט?" הוא שואל בהתגרות ודוחף עמוק יותר לתוכי.
"שאלתי שאלה." הוא אומר ואני לא מצליחה לדבר,"מיה בלה אני מבין שאת לא יכולה לענות." הוא מתגרה בי ואני מרגישה שהאורגזמה שלי עומדת להתפוצץ בכל רגע מרוב עונג.
אני מתפוצצת על הזין של קרלו בצרחה שלא הייתה לי מעולם והוא גומר דקה אחריי בנהמה גברית שהוציאה ממני גניחה קלה.
קרלו נשכב לידי אחרי סיבוב שני ואני מרגישה בלי הכרה,"מיה בלה רוצה עוד סיבוב?" קרלו שואל ואני מכווצת גבות.
"מה קרה קשה לך?" הוא שואל בהתגרות ואני נותנת לו סטירה קלה ומסתובבת עם הגב אליו,הוא מחבק אותי מאחורה ואיברו הזקוף מכה את הירך שלי.
אחרי שאנחנו מתחבקים ומתכרבלים עוד אני קמה מן המיטה וקרלו שואל "לאן את הולכת?" "להתקלח." אני עונה,"אני נכנס איתך." הוא אומר ויוצא מן המיטה בעודו עירום כביום היוולדו,אנחנו נכנסים מתחת למים החמים וקרלו נצמד אליי מאחור ומנשק נשיקות רטובות את צווארי.
"קרלו אין לי כוח לעוד סיבוב." אני אומרת בעייפות,"אני יודע אני סתם אוהב את הריח שלך." הוא אומר ומסניף את ריחי.
אנחנו מתקלחים ואני מורחת על גופי את קרם הגוף האהוב עליי בריח וניל שלי ולובשת חולצה אפורה עם ציור של שפתיים וטרניג אפור.

אני מקפלת את החולצה לחצי בטן כי חם לי ויורדת למטה,אני רואה את טוני על הספה ישן ואני קופצת על הגב שלו וצועקת "קום,אדון טוני החתיך,קדימה." הוא פותח קצת את עיניו וסוגר אותן באנחה,"פעם אחת את לא תתני לי לישון?,לא מפסיק מה שאת וקרלו עשיתם?,שמעו אותכם בכל הבית אנשים,מי מזדיין ב-10 בבוקר?" הוא אומר ואני קצת מובכת,פאק באמת שמעו אותי צורחת?.
"קום." אני אומרת ומנערת אותו בכוח,"תעזבי אותי אישה." הוא אומר ואני מתייאשת.
אני הולכת למטבח ומתחילה להכין עוד פנקייקים כי רק עם ריח של אוכל הוא מתעורר.
כמו שחשבתי טוני מגיע למטבח בגלל שהריח של הפנקייקים בכל האחוזה,"סוף סוף התעוררת,מה שלומך היפיפייה הנרדמת?" אני שואלת בחיוך,הוא גונב פנקייק מהצלחת הגדולה ואני צועקת "תשאיר לקרלו ולפאולו." הוא גונב עוד פנקייק ואני מקללת אותו בעברית "איזה אהבל באמא שלי." "אמרת אהבל?" הוא שואל במבטא מצחיק ואני שואלת "אתה יודע מה זה?" "כן,זה טיפש." "מאיפה אתה יודע?" "זיינתי איזו זונה ערביה,אני חושב שקראו לה יסמין או משהו דומה." הוא אומר ואני מצחקקת לאידיוט הזה.
"מה זה הריח האלוהי הזה?" פאולו נכנס למטבח ושואל "הכנתי פנקייקים בוא תאכל." אני אומרת ושמה לו בצלחת,אני מגישה לו את הצלחת עם מייפל בצד.
אני עולה לקרוא לקרלו,אני שומעת אותו מדבר בטלפון ומחליטה להאזין.
"את מוזמנת לבוא לפה." הוא אומר רגוע ואני חושבת על מי זו יכולה להיות.
"אני יודע שאת בהיריון ממני,מה זה קשור?" הוא אומר ואני מנסה לא לקפוץ למסקנות כדי ללמוד מטעויות העבר ושלא נריב שוב.
"את יכולה לבוא." הוא אומר ואני עוד שנייה משתגעת,מי זו לעזאזל?
"אני אעשה בשביל זה הכל." הוא אומר ומחייך,למה הוא פאקינג מחייך?
"אני בא אלייך."