היא ישראלית לשעבר עם טראומות הוא ראש המאפיה האיטלקית האכזר והצעיר בהיסטוריה ורק היא מצליחה לרכך אותו.
~קרלו ארמני~
קוראים לה ליאור כהן היא הבחורה ששבתה את ליבי היא היחידה שאני אוהב או כנראה אוהב בחיים שלי הפקדתי את הלב שלי בידיים שלה.
~ליאור כהן~
הש...
"מצאתי את ליאור. "איפה? "היא כרגע במיקונוס עם עוד שני ילדים. ג'ון אומר ואני מעקם את פני בבלבול,היא הספיקה ללדת?,לא אין מצב וגם אין לנו תאומים. "אוקיי ביי. אני אומר ומנתק מיד,אני מסמס לפאולו ולטוני להגיע במהירות לחדר העבודה ועד שהם מגיעים אני מסמס לטייס שלי להכין את המטוס,טוני ופאולו כרגיל מתייצבים כאן תוך שתי דקות. "מה רצית?" טוני שואל בחוסר עניין,כן כנראה שליאור חסרה לא רק לי. ''ג'ון מצא את ליאור.'' אני אומר ותוך שנייה העיניים שלהם נפקחות בהלם וטוני הראשון להגיב ולשאול "איפה היא?" "במיקונוס עם עוד שני ילדים." אני עונה,"עם אביגיל ואוראל?" טוני מזכיר את שמם של האחיינים של ליאור ואני מניד בראשי לשלילה. "מה היא עושה במיקונוס?" פאולו שואל ואני מושך בכתפיי כלא יודע,"מה התוכנית?" פאולו שואל,"אם אני אצוץ לפניה באחת היא תבהל ותברח ממני,אתם תפגשו אותה ותגידו משהו אמין." אני אומר,"ומה אתה תעשה?" טוני שואל,"תסמכו עליי,עכשיו בואו למטוס." אני אומר ואנחנו קמים ויוצאים מן חדר העבודה. אנחנו בתוך המטוס הפרטי שלי וטוני אומר "אולי אני אתפוס לי איזה יפה במיקונוס." פאולו מכה את אחורי ראשו ואני מודה לו בעיניי.
-כעבור שעה טוני ישן באחד החדרים במטוס ואני ופאולו בטלפון,"קרלו." פאולו קורא בשמי ואני מסיט את מבטי מהטלפון אליו,"מממ.." אני מהמהם כשאני מעיף בו מבט ואז חוזר להסתכל בריכוז על הסחורה שהגיעה למחסנים. "מה קרה לך במטוס כשחזרנו מיפן?" פאולו שואל ואני קופא אך מתעשט על עצמי במהירות,"כלום." אני עונה,"אחי זה נראה כאילו היית בעולם אחר." פאולו אומר ונראה כאילו הוא עוד מעט משתגע,"הכל בסדר." אמרתי לו בידיעה שאני לא מאמין לעצמי.
נ.מ ליאור אני קמה בעייפות אחרי עוד לילה בלי שינה ובלי קרלו,אני שוטפת פנים ומצחצחת שיניים עושה את שגרת הבוקר שלי. אני לובשת טופ וחצאית תואמים בצבע כחול ולבן ונועלת כפכפים לבנות עם עקב מהמם.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הבטן שלי קצת בולטת בגלל שזה טופ אך זה נותן לי מראה חמוד ולא כל כך אכפת לי מדעה של אחרים. אני יוצאת מהחדר שלי והולכת לחדר של אור רותם והילדים,אני דופקת בעדינות על הדלת והיא נפתחת אחרי דקה. "מה קורה ליאורה?" רותם שואלת ומכניסה אותי לחדר הענק שלהם,"איפה אור והילדים?" אני שואלת ומחפשת אותם בעיניי בחדר,"הם ירדו לחדר האוכל הם מחכים לנו." רותם אומרת ואני מהנהנת,"איך את הפסקת להקיא?" רותם שואלת ואני מהנהנת בחיוך,היום נכנסתי לחודש השלישי ועם כמה שאני שמחה מזה אני גם עצובה מההחלטה שלי. "תעזרי לי מה ללבוש?" רותם שואלת ואני מהנהנת והולכת למזוודה שלה,אני מוציאה לה טופ שחור וחצאית תואמת.
