הסיפור המסובך שלנו

פרק 33-אין פאקינג סיכוי

נ.מ קרלו
בום.
אני שומע בום מן המקלחת ורץ לשם,אני רואה את ליאור מעולפת על הרצפה ואני נבהל ומרים אותה במהירות על ידי.
אני מלביש אותה במהירות האפשרית ורץ לרכב,אני נוסע על 160 קמ"ש מהפחד ומגיע לבית החולים לפי הוויז שם זין על התמרורים המזדיינים העיקר שאישתי לא תיפגע.
אני נכנס בריצה כשהיא על ידי וצורח "שמישהו פאקינג יעזור לה." אחות לוקחת אותה ממני לאיזשהו חדר על מיטה ניידת.
אני נכנס לחדר ששמו את ליאור והאחות מחייכת אליי חיוך חרמן,אני לא מביט בה אני מביט אך ורק במלאך שלי ששוכבת על המיטה מחוברת למכשירים.
האחות אומרת משהו בעברית וכשאני מסתכל עליה במבט מבולבל היא משנה לאנגלית.
"אל תדאג אחותך תהיה בסדר." האחות אומרת ומלטפת את כתפי,אני מעיף את ידה ואומר "זאת אישתי.",היא לא מוותרת וממשיכה ללטף אותי כאילו חייה תלויים בזאת,"תפסיקי ללטף אותי או שאחנוק אותך למוות." אני אומר בטון של הקאפו האכזר של איטליה.
היא יוצאת מהחדר ורופא נכנס במקומה,"אדוני אתה צריך לצאת מן החדר." הרופא אומר ואני מביט בו במבט רצחני עד שהוא נאנח ומוותר,הוא מתחיל לבדוק אותה ושואל "מצאת אותה על הבטן?" אני מהנהן והוא מוציא מכשיר אולטרסאונד לבדוק אם משהו נפגע,"אוקיי העובר לא נפגע,רק תוודא שהיא תנוח." הרופא אומר ואני מהנהן.
רגע מה?,אין פאקינג סיכוי, "אמרת עובר?" אני שואל וקם ממקומי,"כן יש לכם עובר,היא בחודש ראשון בשבוע שלישי." הרופא אומר ועל פניי עולה חיוך ענק,אני מחבק אותו והוא יוצא מן החדר.
אני מתיישב בצד המיטה ליד ליאורי שלי ומלטף את בטנה בעדינות יתר,אני מנשק את בטנה ולוחש לה "אבא אוהב אותך." וכן אני בטוח שזה בן,"מה אתה עושה?" אני שומע את קולה החלש ומפנה אליה את מבטי,איך אני אספר לה את זה?,אולי היא לא רוצה ילדים?
אני מחליט לסיים עם זה,"מיה בלה את בהריון." אני אומר במהירות כמו שתולשים פלסטר,"מה?" היא שואלת בהלם.

נ.מ ליאור
"מה?" אני שואלת בהלם ורוצה לוודא ששמעתי נכון,"אני בהריון?" אני שואלת וקרלו מהנהן בראש מושפל.
אני מחייכת חיוך גדול ואומרת "קרלו תרים את הראש." הוא מרים את ראשו וכשהוא רואה את חיוכי הגדול הוא מחייך גם ומתקרב לחבק אותי,הוא מחבק אותי חצי באויר ואני מתחילה לבכות.
"מה קרה?" קרלו שואל בלחץ,"למה אתה לא רוצה לחבק אותי?,אתה נגעל ממני?" אני בוכה,הוא מחבק אותי חזק ואומר "לא מיה בלה אני פחדתי לפגוע בעובר,פאק ההורמונים האלה מחרמנים אותי."
אני צוחקת ומנשקת אותו אך כמובן שהוא לוקח שליטה והופך את הנשיקה לעוצמתית כמו שרק הוא יודע ועושה הכי טוב,הוא יורד לצווארי עם הנשיקות ואני מזהה את החרמנות שלו.
"קרלו אהבה שלי,אני לא רוצה כאן." אני אומרת ועוצרת אותו לפני שהוא מניף את חולצתי ממני,"איך קראת לי?" הוא שואל בחיוך גאה ואני קצת מתחרטת,''אהבה שלי." אני אומרת בחיוך גדול והוא מתנפל עליי בנשיקות,"אתה יודע באיזה חודש אני?" אני שואלת את קרלו והוא מהנהן ואומר "חודש ראשון בשבוע השלישי.",אני מחייכת ואומרת "אני כבר לא יכולה לחכות שהיא תיוולד." "התכוונת שהוא ייוולד." קרלו מתקן אותי ואני מתחילה להתעצבן,"זאת תהיה בת." אני אומרת,"לא זה יהיה בן." קרלו אומר ואני מתחילה לבכות וממלמלת שהעובר תצא בת.
"אוקיי,זאת תהיה בת מושלמת בדיוק כמוך." קרלו אומר ואני בוכה עוד יותר.
"מה קרה מיה בלה?" קרלו שואל ומלטף את ראשי בשיא הרכות,"את-אתה מרגש אותי." אני אומרת בבכי והוא מחייך ומחבק אותי חיבוק חם וגדול,הטלפון שלי מצלצל ואני רואה שזאת אביב ועונה.
"איפה את?
"תירגעי אני בבית החולים.
"אני בדרך.
היא אומרת ומנתקת ישר,היא יותר גרועה מאביתר ומאסי אני נשבעת בחיי.
קרלו מלטף את בטני ואני משתגעת ומעיפה את ידו,"אני נראת לך פינת ליטוף?" אני שואלת בעצבים והוא רק מצחקק ומחזיר את ידו למבטי העצבני ומתגרה בי.
אחרי כמה דקות הדלת נפתחת ואביב ועדי נכנסים,הם נראים אחרי סקס ואני מחייכת כי אני יודעת שזה מה שעשו,אביב מסדרת את עצמה מיד ועדי רק מסתכל עליה במבט מהופנט לחלוטין.
"מה קרה?" אביב שואלת ואני מסתכלת על קרלו שמהנהן ומאשר לי להגיד להם,"אני בהיריון." אני אומרת בחיוך שלא ירד מפניי מהרגע שגיליתי על ההיריון,"דייייי." אביב צורחת וקופצת עליי בחיבוק,"תיזהרי." קרלו אומר במבט דואג ואביב שואלת "מה קרה לו?" "מאז שאמרו לו שאני בהיריון הוא דואג יותר מידי ומלטף אותי כאילו החיים שלו תלויים בזה." אני אומרת ואנחנו צוחקות.
"אתם צריכים להתחיל לחשוב על שמות." עדי אומר והוא ממש צודק,אני מסתכלת על קרלו ושואלת " אם זה בן אולי ריו?" "כן זה שם יפה." אביב מתלהבת ועונה לפני קרלו כשכולנו צוחקים,"ואם זו בת אולי אריאנה?" אני שואלת וכולם מהנהנים,"אני בטוח שזה בן." קרלו אומר ואני מביטה בו זועפת ואומרת "היא תצא בת." הוא מפסיק להתגרות בי ולא מגיב.
קרלו ועדי יוצאים לעשן ואני ואביב נשארות לדבר,"אני מאוהבת." אביב אומרת בעברית עם חיוך ענק ואני שמחה מאוד בשבילה "הלוואי שתתחתנו ואז את תהיי גיסה שלי." אני אומרת בהתלהבות ואביב מחייכת אליי.
"מה השעה?" אני שואלת את אביב,"9:23." אביב אומרת ואני שואלת "הבאת לי בגדים?" היא מהנהנת ואני אומרת "רוצה לצאת לארומה?" "וואי כן,כמה זמן לא הייתי שם." אביב אומרת ונותנת לי את השקית עם הבגדים.
אני נכנסת לתא השירותים ומחליפה למה שאביב נתנה לי,אני מתלבשת בחליפה כחולה קצרה.

אני נועלת נעליים לבנות,אני לובשת משקפיי שמש ולוקחת תיק קטן בצבע לבן שהיה בשקית.
אני יוצאת מן השירותים ואביב מחייכת ואומרת בעברית "תמיד היית הכוסית מביננו." אני צוחקת כי אביב נראת הכי לא ערסית בעולם אבל כן וגם יש קטעים שזה ממש מוגזם.
אנחנו יוצאות מהחדר וקרלו קולט אותי ושואל "לאן את הולכת?" "אני הולכת עם אביב לקניון." אני מחזירה ומבטו מבסר לי רע,"ולמה ככה?" הוא שואל ואני נאנחת ומתכוננת לקטעי הקנאה שלו,"כי אתה לא מחליט עליי." אני מחזירה ומבינה שעשיתי טעות ענקית מכיוון שמבטו העצבני של קרלו אינו מאחר להגיע.
"קדימה מיה בלה תחליפי." קרלו אומר ומנסה לרסן את העצבים שלו,"אין לי כאן עוד בגדים." אני אומרת והוא נכנע וסוגר את הרוכסן של הג'קט שלי בעודי מצחקקת.
אנחנו נכנסות לרכב המוכר של עדי ואני מבינה כמה התגעגעתי לארץ ישראל למרות כל הזיכרונות הרעים שיש לי מכאן.
אני שמה את השיר חלום של כל גבר של סאבלימינל וגלעד ויטל (אחד השירים האהובים עליי,ממליצה בחום רב.)
אנחנו מתחילות לשיר וצורחות,"אולי את באה אליי,החלום של כל גבר שני קילומטר מעל כל היתר רקה ועוטפת יפה,מתוקה,כל מילה מלטפת,אני יודע מישהו למעלה רואה ושומע אז כשאני נוסע,רק מתפלל שישמור לי עליה." נגמר לנו האוויר ואנחנו מפסיקות לשיר,אנחנו מתפקעות מצחוק כי סוף סוף חזרנו לארץ מולדתנו ואנחנו צורחות שירים על פול ווליום.
אחרי 15 דקות אנחנו מגיעות לקניון ונכנסות,אני נאנחת בהרגשת בית ומתרגשת,"חייבים לפתוח פה ויקטוריה סיקרט." אביב אומרת ואני צוחקת בגלל שמאז שעברנו לאיטליה היא לא מסוגלת בלי זה.
"האמת שאני מופתעת שקרלו לא שלח אחריי שומרים." אני אומרת מופתעת,"מי אמר לך שלא,את פשוט מפגרת כי את לא שמה לב אליהם." אביב אומרת ומצביעה על כמה אנשים בחליפות שחורות,הם מתקרבים אלינו ואני מזהה שהם יפנים ולא איטלקיים,"אלה לא החיילים של קרלו,תתחילי לרוץ."
____________________________________
פרק מושלם ומותח ותאחלו המון מזל טוב כי יש לי היום יום הולדת ואני חוגגת 18.
אוהבתתת❤️