נ.מ קרלו
הסקס עם ליאור היה הדבר הכי טוב בחיים שלי והטעם שלה מדהים ושלא נדבר על הגוף היפה שלה אני יתקע כדור בראש למי שרק יסתכל עליה אני מסיע אותה לדירה והיא מנשקת אותי אני נוסע חזרה לאחוזה נכנס לחדר השינה אני רואה את הטלפון של ליאור הוא מתחיל לצלצל אביב
"הלו אביב"
"קרלו זה אתה?"
"כן מה קרה?"
"ליאור אצלך?"
"לא אני שמתי אותה בדירה שלכן למה?"
"היא לא פה"
"תתקשרי אליי אם את רואה אותה"
"ביי"
אני מנתק את השיחה ומרגיש את הזעם והבהלה שעולים בי
הטלפון שלי צלצל מספר חסוי אני עונה
"הלו"
"הו שלום לקאפו המהולל אני חושב שיש בידנו משהו ששייך לך"
"יבגני ויקטור המזדיין איך לא ניחשתי"
"יבגני לפני שאני אתעצבן איפה ליאור?"
"אז ככה קוראים לזונה הקטנה"
"יבגני איפה פאקינג ליאור"
"אתה בחיים לא תגלה פוקה "(פוקה זה ביי ברוסית) והוא מנתק
אני צועק ומתחיל לשבור כל דבר שאני רואה תוך 2 דקות טוני ופאולו מגיעים ושואלים "מה קרה" "יבגני קאפו רוסיה המזדיין הזה חטף את ליאור" שאני מסיים את המשפט שתיהם נדרכים וטוני ממלמל קללות טוני מאוד נקשר לליאור היא כמו האחות הקטנה שהוא תמיד רצה למרות שהוא יותר קטן ממנה אבל אני שמח שהם מסתדרים אני רוצה שהיא תרגיש פה בבית אני מחליף בגדים וצועד לחדר העבודה נכנס ומוצא את אבי,הדון רפאל,הדון ג'ובאני ואת הדון פיירו "מה אתם עושים פה?" אני שואל "שמענו על ליאור" אבי עונה "מה אתם רוצים לעשות?" "טוני אמר שקיבלת שיחה מיבגני זה נכון?" "כן זה נכון" "אז תנסו לאתר את המיקום" איך לא חשבתי על זה אני פותח את המחשב ומנסה לאתר את המיקום "בינגו מצאתי" "איפה?" "במחסנים בוונציה אני יוצא לשם עכשיו" אני שם עליי את חגורת הנשק ויוצא להציל את המיה בלה שלי טוני ופאולו נקשרו אליה מאוד אז הם באים איתי עם עוד כמה חיילים אחרי נסיעה של שעתיים הגענו אנחנו יוצאים בשקט אני טוני ופאולו למחסן אחד ועוד 3 חיילים למחסן השני אני נכנס לחדר הראשון אין כלום כולם בדקו בכל החדרים ונשאר רק חדר אחד אני נכנס אליו ורואה את הבגדים של ליאור זרוקים בחדר ופתק שמודבק על מיטת הברזל שם
אני מניח שאם אתה קורא את זה אני כבר לא שם אני משתעשע עם הזונה הקטנה שלה יש לה גוף יפה טוב מי כמוך יודע אמרתי לך אתה לא תמצא אותה.
ואל הפתק מוצמדת תמונה של ליאור קשורה על כיסא בלי בגדים אני צועק ומאגרף את הקיר,טוני ופאולו נכנסים בריצה ומחזיקים אותי אני מביא להם את הפתק ואת התמונה אני לוקח ושם בכיס שלי טוני מתחיל להתעצבן ופאולו גם אנחנו יוצאים משם נכנסים לאוטו ונוסעים לאחוזה אנחנו מגיעים ונכנסים כולנו לחדר העבודה ומנסים לאתר את ליאור ופתאום קופצת לי שחת וידיאו במחשב טוני ופאולו מתיישבים לידי ואנחנו עונים לשיחה ואני רואה את יבגני הבן זונה ואני אומר "יבגני איפה היא?" " הזונה הקטנה אתה רוצה לראות אותה הינה היא" הוא אומר ומראה את ליאור מעולפת לובשת חולצה של מישהו שהוא לא אני אני מתקשח במקומי ואומר "יבגני לא כדי לך להתעסק איתי תחזיר אותה עכשיו לא סתם אומרים שאני הקאפו הכי אכזרי העולם" "אתה חושב שאני מפחד ממך קבל ביטול אני כי אם הייתי מפחד ממך לא הייתי מתעסק אם הצעצוע הקטן שלך" אני רואה את ליאור מתחילה להתעורר והיא אומרת "יבגני יבן זונה שחרר אותי עכשיו אם לא כשאני משתחררת אני יגרום לך לסבול" אני מחייך חיוך גאה ואומר "ליאור אני ימצא אותך" היא מחייכת אליי ובידיוק שהיא רוצה להגיד משהו השיחה מתנתקת " אני גאה בילדה הזאת" טוני אומר בחיוך ופאולו מהנהן להסכמה רעיון צץ במוחי ואני אומר "פאולו תמצא את המיקום שיצאה ממנו השיחה הזאת" " רעיון טוב" טוני אומר והם יוצאים מחדר העבודה אני מוזג לעצמי כוסית ווסקי שותה ומנפץ על הקיר אחרי חצי שעה שאני חושב על מה ליאור עוברת שם ומתייסר מכל רגע פאולו נכנס לחדר ואומר "מצאתי זה במחסנים בנאפולי באזור המבודד" "איפה טוני?" "הוא מחכה באוטו" אנחנו יוצאים מחדר העבודה ונכנסים לאוטו אחרי שעה וחצי אנחנו מגיעים והורגים את כל החיילים הרוסים בדקנו בכל החדרים הגעתי לחדר האחרון אני פותח אותו ורואה את ליאור ערומה מקופלת בתוך עצמה ובוכה אני ניגש אליה ואומר "מיה בלה אני כאן" היא מרימה את ראשה ומחבקת אותי חזק כאילו אני עומד לברוח אני מחבק אותה ואומר "קדימה מיה בלה אין זמן אנחנו צריכים ללכת" היא ניגשת להרים את החולצה שעל הרצפה שאני בטוח שלא שלה אני תופס את ידה ואומר " את לא תלבשי לעולם חולצה של מישהו אחר" אני פושט את חולצתי מלביש אותה יבגני נכנס לחדר רואה אותי ובמהירות מוציא את האקדח שלו ליאור במהירות קופצת עליו וחוטפת את האקדח שלו והיא יורה לו ייריה בראש מתווח אפס מתקדמת אליי ומניחה את האקדח בידי אני פוער את פי בהלם טוני ופאולו נכנסים ומחבקים את ליאור "למה אתה בהלם?" טוני שואל "בגלל שחטפתי את האקדח של יבגני ויריתי בראשו מטווח אפס" ליאור עונה במקומי טוני ופאולו פוערים את פיהם ומסתכלים על הגופה של יבגני "אני גאה בך ילדה" טוני אומר בחיוך גאה "גם אני הראית לו מה זה" פאולו מוסיף "קדימה הם בטח יישלחו תגבורת" אני אומר ואנחנו יוצאים ונוסעים לכיוון האחוזה ליאור נרדמת לידי ואני מסתכל עליה וישר עומד לי אני מת לזיין אותה אבל הם אנסו אותה רוסים מזדיינים אני הולך לפתוח מלחמה נגדם אני שיקגו ונוי יורק נתאחד ונחסל את כל המאפיה הרוסית הגענו לאחוזה אני לא רוצה להעיר את ליאור היא בטח לא ישנה כמה ימים אני מרים אותה על ידיי ועולה לחדר השינה שלי ומניח אותה על המיטה מכסה אותה אני פושט את מכנסיי נשאר רק בבוקסר ונכנס איתה מתחת לשמיכה אני מנשק אותה נשיקה רטובה בעורף מחבק אותה ומנשק אותה עוד כמה פעמים ונרדם לידה.
______________________________________
הייי זה הפרק השישי אני לא יודעת אם הוא יצא טוב אז תגידו לי אוהבתתת
YOU ARE READING
הסיפור המסובך שלנו
Acciónהיא ישראלית לשעבר עם טראומות הוא ראש המאפיה האיטלקית האכזר והצעיר בהיסטוריה ורק היא מצליחה לרכך אותו. ~קרלו ארמני~ קוראים לה ליאור כהן היא הבחורה ששבתה את ליבי היא היחידה שאני אוהב או כנראה אוהב בחיים שלי הפקדתי את הלב שלי בידיים שלה. ~ליאור כהן~ הש...
