ספיישל השנה החדשה-פרק 20

369 16 17
                                    

*יש חלק בפרק שהוא קראוסבר לספר שאני יוציא אחרי הספר הזה. החלק לא ארוך, ואפשר לדלג עליו, אבל אני ממליצה לקרוא!*

**בפרק יש ספוילרים למגנס צ'ייס ומשפחת קיין למי שלא קרא!**

נ.מ סופי

התעוררתי מוקדם. אבל לא עד כדי כך מקודם. ידעתי שגריידי ואדליין כבר למטה.

חששתי. מהדבר שלא היה לנו מושג מהו. מהאויב שלהם. ידענו מול אנחנו מתמודדים שהתמודדנו עם הנסתרים. הם חכמים וחזקים. אבל שנאתי את החוסר ידיעה. הרגשתי חסרת אונים. אם לא ידענו מול מה אנחנו מתמודדים איך נתמודד איתו?

אבל היום אחרי פוקספייר נילך לספיריה. קיוותי שנקבל תשובות. לפחות כמה. תמיד שאנחנו חוקרים, יש בסוף יותר שאלות מתשובות.

הלכתי לכיוון החדר של אנבת וחבורתם. למרות כמות החדרים שיש בהייבנפילד הם רצו חדר אחד גדול. והם ישנו במזרונים על הריצפה. לא הבנתי איך זה היה להם נוח. הם אמרו שהם בסדר, ונוח להם. היה לי קשה להאמין.

דפקתי בדלת. "אנבת? מישהו?" שאלתי לעט. קיוותי שהם ערים. לא הייתי מרגישה בנוח להיכנס לשם לבד. למרות שהם לא הראו שום סימנים שהם רוצים לפגוע בנו אבל...היה לי טיפה יותר קשה לסמוך על אנשים אחרי כל הבגידות שעברנו. אבל...כם סמכתי עליהם. אחרי הכל היא אחות של קיף.

"היי..." מלמלה אנבת שבדיוק פתחה את הדלת. "אתם ערים? אני רוצה שנספיק לאכול לפני פוקספייר." אמרתי להם. זה לא היה לגמרי שקר.

"כן אנחנו ערים, נירד עוד מעט." אמרה לי. וסגרה את הדלת.

נ.מ אנבת

שיט. שיט. שיט.

כולנו עוד ישנו. חוץ ממני ומוויל. הלכנו לישון מאוחר כי ניסינו להבין אם מי ליידי ג'יזלה או האמא השניה שלי, משטפת פעולה. לא הצלחנו כלום בלי הספרים. וגם היינו עייפים. קרה כל כך הרבה אתמול.

אחרי שלא הצלחנו ניסינו למצוא פתרון על איך לגלות מחר בסיפריה בלי שגם הם יגלו שאנחנו חצווים. זה היה קשה אבל מצאנו פתרון. קיוותי שהוא גם באמת יעבוד. הלכתי לכיוון וויל.

"היי, וויל, אתה יכול לעזור לי להעיר את כולם?" שאלתי אותו. הוא הנהנן. "בטח אנבת." אמר וקם. הוא התחיל לנסות להעיר את ניקו. הלכתי להעיר את הייזל. היא התעוררה מהר. "הייז, את יכולה לעזור?" שאלתי אותה. היא הנהנה בישנוניות. "כמובן." מלמלה. וגם היא קמה. לעט. בסוף הערנו את כולם.

"קדימה, לפני שנאחר." אמרתי להם. וירדנו למטה. לעט. אבל ירדנו.

☆☆☆☆☆☆☆☆☆

נ.מ ביאנה

התעוררתי מאוחר. שוב. היה יום כל כך ארוך אתמול. התארגני מהר. וירדתי לחדר של פיץ.

פרסי ג'קסון והשמורתWhere stories live. Discover now