התקדמנו בעלילה!!!
נ.מ קיף
"קיף סנסן, נהדר לראות אותך שוב." שמעתי קול יותר מידי מוכר אומר.
"אתה לא הולך להציג אותי לחברים החדשים שלך? אני באמת נעלבת." היא אמרה לי.
והתחלתי להתעצבן. איך היא...לשמור על רוגע. לשמור על רוגע. "נעים מאוד. שמי ליידי ג'יזלה. ואני היא...טוב, אמא של קיף."
היא הסבירה להם. רו התקדמה. "תזהרי נסיכה. את לא רוצה להיפצע בטעות, נכון?" שאלה אותה אמא. והוציעה אקדח או מה שזה לא יהיה אם הסופרידין.
התחלתי להרגיש אשמה. כמו כל פעם שאני רואה אותה. רק רציתי לצרוח! שלמה היא אמא שלי. למה היא כל כך אוהבת לפגוע באנשים?
לפעמיים חשבתי שכמה בחיים לא פארים. אבל...יש לי את החברים שלי...ואת...פוסטר.
"אמ...הי?" שאל ליאו. "את המנהיגה של הנסתרים? נכון?" שאלה אנבת. ושלחה מבט רצחני אל ליאו.
"לפחות מישהי מזהה אותי. הייתי אומרת שחבל שהבן שלי לא זיהה אותי אבל...הבת שלי זיהתה אותי אז אני מניחה...שזה טוב באותה מידה." היא צחקה.
"הבת שלך?" שאלתי. כל הברבור השחור חשב שהיא הבת של לורד קסיוס ומישהי אנושית. "כן, אתה באמת חושב שהיא ילדה של אבא שלך? מישהו אדיוט אם יורשה לי לומר. שלא אכפת לא מי אף אחד?" היא שאלה.
לפחות בדבר אחד היא צודקת. אבא שלי באמת
מטומטם שלא אכפת מי אף אחד. "אני שמחה שיצאת אם מוח, זה כנראה בגלל האמא השניה שלך נכון?" אמרה ליידי ג'יזלה.
אמא? שתי אימאהות. קשה לי לדמיין את אמא שלי עושה את זה. תמיד היה לה חשוב המעמד. עכשיו זה גם הגיוני למה היא גדלה בערים האסורות. כדי שאף אחד לא יגלה.
פרסי הידק את אחיזתו באנבת. בתנועה טיפה מגוננת. לפי מה שראינו בפעם הראשונה אנבת יודעת להלחם. אבל ברור שהוא מעדיף להיפגע מאשר שהיא תיפגע. זה היה נחמד מצדו. האהבה שלהם באמת מיוחדת.
"הייתי אומר נחמד לראות אותך...אבל...זאת את." אמרתי לה. "אתה תמיד ציני קיף...חינכתי אותך טוב מזה." אמרה לי. "מה שיהיה כמוך? פסיכופת? חסר רגשות? לא תודה אמא." מלמלתי. "אני נעלבת..." אמרה בקול עצוב מזויף.
העיינים של פרסי עברו ממנה עליי. כמו פינג פונג. "לא שחכתי אתכם, אתם יודעים, אתם בטח תסמכו לדעת שאני דיברתי עם כמה אנשים מעניינים שמאוד מעונינים במוות שלכם." אמרה ליידי ג'יזלה לפרסי ואנבת. הסתכלתי עליהם מבולבל. חשבתי שגם הם יהיו. אבל הם פשוט הסתכלו עליה במבט כזה : אני יודע מה את מתכוונת אבל לא באמת אכפת לי.
"טוב, ניפגש בקרוב...ואולי גם תפגשו את הידיד שלי." היא צחקה. והיא ושאר חברי הנסתרים שהיו שם זינקו. הסתכלתי על פרסי ואנבת. פרסי הסתכל עליי במבט של : מה שהיא אמרה זה לא ענייניך. ו-וואו הוא טוב במבטים. אנבת מלמלה משהו.
סופי רצה אלינו. בגלל שהייתה רחוקה, היא לא הספיקה להגיע. כי ברור שהיא רצה הרבה. סנדור מאחוריה. וכל החברים של פרסי ואנבת גם. הם התחילו לדבר בשפה הזאת שלהם שסופי לא מבינה. (ב.כ- לא זוכרת אם כבר אמרתי את זה אבל הסיבה שסופי לא מבינה את השפה שלהם זה בגלל שהשפה הזאת לא משומשת)
"אתה בסדר?" גיחכתי. "בטח פוסטר. אני שמח שאת דואגת לי." הוספתי בקול ציני. היא הסמיקה. כבר אמרתי שאני אוהב לראות אותה מסמיקה?
"טוב...יש לנו כמה דברים לספר לכם..." אמר פרסי. "אוקי..." אמרה סופי בחשדנות. "אני אקרא לכולם וניפגש בהייפנבלייד." אמרה.
זינקנו להייפנבלייד. וכולם הגיעו.
"טוב אז..."
●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●
מה קורה? איך החיים?
אני ממש אוהבת את הפרק הזה!
סוף סוף התקדמנו בעלילה! אני מאושרת
אני מקווה שיצא לי קיף טוב...
ואני ממש ממש ממש ממש ממש אוהבת את הפרק?
ניחושים מה יהיה בפרק הבא? מה הם יספרו?
את כל האמת? או רק חלק ממנה?
אוהבת🫶🏻
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והשמורת
Fantasiנוו...אתם מכירים את הפאנפיקים על השומרת ופרסי ג'קסון? אז אני מתה על כאלה. אז אני החלטתי גם להכין אחד. אני מקווה שתאהבו אותו. אני לא מחשיבה את גורלו של אפולו. הכתיבה משתפרת מפרק 6 יש ספר מודעות לספר- הוא בעמוד למרות שיש אנשים שרושמים מתי הם מקום...
