פרק 29- חצווים? מה זה חצווים?

192 13 11
                                    

נ.מ סופי

פרסי הסתער על האויב שלהם. 
עם חרב שרק האלים ידעו מאיפה הביא. וגם איך לאויב שלהם (שאני עדין לא יודעת מי הוא, או מה הוא) הייתה חרב. איך יש לו חרב?

וגם, למה האויב שלהם התכוון? בהחלט נצטרך לשאול אותם.

ידעתי שיש בהם משהו מוזר מהרגע שראיתי אותם. כל כך הרבה שאלות עלו בקשר אליהם.

וגם היה את העניין עם קיף. לא ידעתי מה לעשות. הדבר היחיד שידעתי שנצטרך לחכות שכל העניין הזה יגמר.

פרסי והבחור האחר כבר נעלמו מהעין. אנבת נראתה מודאגת, אבל לא יותר מידי. כאילו...יש לזה קשר ל"בן פוסידון?" והאם הם עברו דברים דומים?

"טוב, אני מניחה שלחבר שלכם כבר כין סיכוי לשרוד. לכם יהיה, אם תהיו חכמים." אמרה ליידי ג'יזלה, והתכוונה אלינו, לא החדשים. או החצווים?

הסתגלתי על שדה הקרב, ונראה שהמועצה זינקה, כנראה ברגע שראו את החרבות, והבינו שיש סכנה אמיתית. 

"חשבנו על זה, ונוותר על הרעיון של 'תהרגו אותם' כי אז המועצה תהיה גרועה בדיוק כמו הנסתרים, וטוב...הם לא יכולים להרשות לעצמם להראות רע." אמרה אנבת. כנראה בשם המועצה. 

אני לא מאנינה שהם באמת שקלו את זה. כלומר המועצה. איך אפשר לשקול לקחת חיים של מישהו? ועוד לאלפים? שיש לנו מצפון ממש גדול. 

נראה שלחדשים, או החצווים, הרבה יותר קל לשקול דברים כאלה בהתחשב בזה שפרסי פשוט הסתער עליו עם חרב ארד זוהרת, שנראת ממש מסוכנת, וחותכת דברים. 

"בסדר, אני מבינה, זה קצת חבל שזה לא נעשה בדרך הקלה, אבל...נראה שפשוט תהנו להיקרא לגזרים. זאת דרך הרבה יותר כואבת, אבל זה בסדר." ליידי ג'יזלה אמרה. 

הם הוציעו גבישים. זה נהיה מפחיד יותר ויותר. למה ליידי ג'יזלה מתכוונת בכך שאנחנו ניקרא לגזרים? האם הנסתרים מצעו או יצרו עוד חיה כמו ה-(החיה של ספר 6) זה שהיה חצי אריה וחצי מעופף, וחסין לאש, יכול  לשחות ולהריח כל ריח בעולם בערך, ולראות חום גוף. מה שהיה ממש מפחיד ומסוכן. 

"הם נעלמו." מלמל ג'ייסון. הסתכלתי אליו. מה זאת אומרת? מי נעלם? הסתכלתי ושמתי לב שהנסתרים נעלמו. 

אז הנסתרים נעלמו. התחלתי להלחץ. למה ליידי ג'יזלה התכוונה? האם היא באמת יצרה עוד חיה כזאת? התחלתי להבהל יותר ויותר.

פרסי עדין לא נראה בשום מקום, אבל שמעו חרבות מתנגשות. תהיתי אם הוא בסדר, אם האויב שלהם עשה לו משהו, בלי קשר לקרב חרבות שהיה שם...

רשרוש בשיחים נשמע, אבל רעש החרבות עדין נשמע, מה שאומר שזה לא פרסי, וזה הלחיץ אותי יותר.

נראה שגם החדשי...חצווים שמו לב לזה, כי הם נראו דרוכים יותר, ונצמדו אחד לשני יותר.

פתאום משהשיחים פרץ זאב. "אוי באמת זה לא איום..." התחיל פיץ. אבל הזאב פרץ בנהמות ויללות, ואז התחיל להשתנות ולהתעוות.

וזה לא היה מחזה יפה. פתאום, הזאב עמד על שתי רגליים, חלק מהפרווה שלו נשרה, אבל לא כולה, הציפורניים שלו התערכו, והאוזניים גם.

כל החדשי...חצויים הוציאו נשקים. גם אנחנו הוצאנו, נשקים שהם הביאו לנו.

ידעתי מה זה חצווים- בני אלים, אבל לא ידעתי איך הם חצויים, או מי האויב שלהם. הם בהחלט חייבים לנו הסברים.

אבל ידעתי דבר אחד. אם הם חצויים, וחק מהמיתולוגיה, גם האויב שלהם חלק ממנה, והדבר הזה שנלחמנו בו- היה מפלצת.

נשמעו צעדים מאחורנו. כולנו אוטומתית הסתובבנו. אבל למזלנו זה היה פרסי.

"מה קור...וואו, מה אלה? זה ממש מכוער..." מלמל.

אלה? היה שם רק...הסתובבתי, והיו שם עכשיו שבע מפלצות.

החצויים הנהנו אחד אל השני, והסתערו אל המפלצות. מידי פעם משתמשים ביכו...כוחות שלהם.

הם התקדמו ממש מהר, ולא היינו צריכים לעשות כלום.

לבסוף, כבר לא הייתה מפלצת אחת. "אז, אחי, איפה לוק...האויב שלנו?" שאל ליאו. "הוא היה אשליה..." מלמל פרסי, קצת בבושה.

"אני חושבת שאתם חייבים לנו הסבר." אמרתי. אנבת הנהנה. "יש לך גביש? אני מעדיפה שלא נאמר את זה כאן..." הסבירה.

הנהנתי, והוצאתי גביש זינוק. "אז קדימה."

○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○

עוד פרק נגמר. ונשארו עוד שתי פרקים לסיום...

אני לא רוצה לגמור את הספר (תמיד היה לי קשה להיפרד) אבל למזלי, יהיה ספר שני- לכן אני מתנצלת על זה שלוקח לפרקים זמן, יותר מהרגיל.

אני אנסה להוציא את פרק 30, ו31 - האחרון, לא כל כך מאוחר.

מקווה שתאהבו את הפרק, ותאמרו איך יצא לוקי הפרק הקודם, כי ניסיתי לשלב אותו אם לוקי ממארוול אבל...לא ראיתי תור...לצערי

אוהבת🫶🏻💜

פרסי ג'קסון והשמורתWhere stories live. Discover now