נ.מ אנבת
לאחר, שפיץ היקר, הלך למועצה, כולנו נאלצנו ללכת לבניין המרשים שלהם באטלנטיס.
"ג'קסון, תפסיק לאכול כבר." נהם ג'ייסון.
"קדימה מוח אצה, אסור לנו לאחר..." אמרתי לו. "תקשיבו, הם עכשיו שאלו אותנו שאלות חצי שעה, מותר לי לאכול גרייס." אמר פרסי.
"חוץ מזה...זה יהיה בזבוז אוכל לאדליין." אמר ליאו, שאכל עם פרסי.
"אני אוכל להסתדר, האוכל יחכה לכם שתחזרו." אמרה אדליין. בנחמדות. "כולנו יודעים את האמת, הם לא יחזרו. מגיע להם." מלמל פיץ.
"תסתום, פלוץ." אמר פרסי עם פה מלא. ליאו התפקע מצחוק.
"גדול, לחלוטין מאמץ את זה..." אמר קיף.
פיץ שלח לכולם מבטים עצבניים.
לא שהייתה לו זכות לכעוס.
"טוב אפשר ללכת." אמרו ליאו ופרסי בפה מלא.
☆☆☆☆☆☆☆
נ.מ פרסי
חיכינו מחוץ לבניין של המועצה. הם אמרו לנו להזדרז, ואז החליטו בטובם לתת לנו לחכות בחוץ עד שהם "יתפנו."
הם יודעים שזה ממש חצוף? לתת לאורחים לחכות?
"קדימה תכנסו." אמר הגובלין שבכניסה. או שזה היה טרול? ברצינות שאין לי שמץ.
נחשו מה? הבניין היה יותר מנצנץ מבפנים.
"אני בהחלט לא אתגעגע לנצנצים..." מלמל ליאו.
רואים! אני לא היחיד שחושב ככה!
"אהמ, מר ג'קסון, מר ואלדס, אנחנו מפריעים לכם?"
"האמת היא-" אנבת שלחה לי מבט של, 'כדאי לך לשתוק אם אתה לא רוצה שאני ארביץ לך אחר כך.'
אני נשבע שאני יכול להיות טלפת.
"בכל מקרה, רצינו להציע לכם הסכם שלום, מר ואקר סיפר לנו הכל..." אמר חבר המועצה נצנץ כחול.
"מה שתגיד..." מלמלה פייפר.
בברור חסרת כוחות לזה. כמו כולנו.
"מה התנאים?" שאל פרנק. שהבין את כל השיחה הזאת.
"קודם כל, אתם לא תגלו לאף אחד שאתם חצווים.
שנית לכל, אתם תוכלו לבקר כאן, ורק אתם, לא אלים, או כל אחד אחר- אנבת קטעה אותו, "אנחנו לא יכולים לשלוט בההורים שלנו, לכן הסעיף הזה לא בשליטתנו, כן נוכל להבטיח שכל החצווים, גם היוונים וגם הרומאים, לא יבואו."
חבר המועצה נצנץ כחול הנהן. "אני מבין, אז מבחינת חצווים רק אתם תוכלו לבוא. ואנחנו נבוא אליכם. למחנות.
שלישית לכל..."
ובדיוק ברגע זה, הפסקתי להקשיב.
כאילו ברצינות, כמה סעיפים צריך? אנחנו כנראה לא הולכים להקשיב לזה בכל מקרה.
אצלנו תמיד הכל מסתבך.
"פרסי, תחתום פה." אמר ג'ייסון והעביר לי עט.
הנהנתי וחתמתי על הטופס.
"אנחנו יכולים לחזור לאדליין עכשיו?" שאלתי את ג'ייסון, אחרי שכולם חתמו.
הוא הנהן. "תודה לאלים..." מלמל ליאו.
☆☆☆☆☆☆
כולנו ישבנו לארוחת בוקר.
כאילו כולם...
מה שהיה עמוס. ואני וליאו העמסנו בלי סוף אוכל על הצלחות.
"אז...אתם עוזבים היום?" שאלה לין. "כן, אבל אל תידאגו, נבוא לבקר, וגם אתם תבואו נכון?" שאלה הייזל.
לה וללין היה אופי כל כך דומה. למרות שהייזל הרבה יותר...לוחמנית.
כל הרומאים היו.
"כן ברור." אמרה לין. לא שהתחשק לי כל כך שפלוץ יבוא...
"אני לא מאמין שהם עשו אתכם הסכם שלום." מלמל פלוץ.
"פלוץ, דיברנו על זה, שאלה כזאת היא כמו השאלה - איך ההורים שלך לא הרגו אותך עדין." אמר קיף.
ביאנה גיחכה. "אני שואלת את עצמי את זה במשך דורות שלמים..."
כולנו צחקנו. חוץ מפלוץ.
אנבת הוציאה גביש זינוק. "מוכנים?" כולנו הנהנו.
"אל תשכחו אותנו." אמרה סופי.
אנבת חייכה. "נתראה בקרוב."
ואז האור המנצץ שחף אותנו, חזרה ללונג איילנד.
-הסוף-
○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○
הספר נגמר! אתם מאמינים?
שבוע הבא יצא הפרק הראשון של הספר השני!
ויש סיכום, בספר השני, אם אתם לא זוכרים את כל הספר.
אני בהחלט אתגעגע לספר הזה.
מקווה שהסוף מתאים לצפיות שלכם.
אוהבת🎸💜📚
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והשמורת
Fantasyנוו...אתם מכירים את הפאנפיקים על השומרת ופרסי ג'קסון? אז אני מתה על כאלה. אז אני החלטתי גם להכין אחד. אני מקווה שתאהבו אותו. אני לא מחשיבה את גורלו של אפולו. הכתיבה משתפרת מפרק 6 יש ספר מודעות לספר- הוא בעמוד למרות שיש אנשים שרושמים מתי הם מקום...
