נ.מ קיף
נישקתי את פוסטר. היא אהבה את זה? הייתה מבולבלת. אבל נישקה אותי חזרה! הרגשות שלה היו יותר קשים לקריאה מבדרך כלל. היא אהבה את זה, אבל הייתה מבולבלת, והתרגשה, ושמחה.
היו לה הרבה רגשות בבת אחת. נראה שאפילו היא לא ידעה בדיוק מה היא מרגישה...
וזה היה בדיוק בזיקוקים. אבל! העולם לא סובל אותי, או יותר נכון אמא שלי, והם היו חייבים להרוס הכל. כרגיל.
"מה זה היה?" היא שאלה אחרי שהתנתקנו. "אני כמעט בטוחה שפוקספייר לא אמור לעשות רעידות אדמה." המשיכה.
"נלך לבדוק?" שאלתי אותה. היא הנהנה.
☆☆☆☆☆☆
הגענו לאיפה שחשבנו בה הרעש. "פןסטר זה לא נראה כמו זינוק אור..." מלמלתי לעברה שהסתכלתי על משהו עגול מוזר.
זה היה נראה כמו...שער מעבר? זה היה עגול ובגובה של בן-אדם. היה לזה צבע זהוב. יפייפה. ושבבי קרח בפנים.
אבל...זה היה נראה עשוי מצללים. וואו. לא חשבתי שזה אפשרי. סופי נראתה מבולבלת.
"פוסטר..." שאלתי לעט. "על מה את מסתכלת?" שאלתי אותה. היא הנידה את הראש.
"זה לא הגיוני..." מלמלה. "מה לא הגיוני?" שאלתי אותה. לא מבין. "זה נראה כמו שער מעבר. אבל מי יודע לעשות את זה?" שאלה אותי.
אלה יכלו להיות רק אלפים יחדים. הנסתרים. כבר ציינתי שאמא שלי לא אוהבת אותי? כי זה רק אומר שהיא צריכה להרוס הכל. ייאי.
ואז, כאילו חשבתי מילת קוד כל שהיא, הנסתרים יצאו מהשער מעבר, או מה שזה לא יהיה שפוסטר חושבת שזה.
"קיף, סופי, אנחנו נפגשים שוב." נשמע הקול של ווספרה. סופי גלגלה את עייניה. ממסה להראות שהיא לא חוששת. אבל...אני אמפת, אפשר לקרוא לי אמפת פוסטר. אני יכול להרגיש את הרגשות של פוסטר מקילומטרים.
"את לא צריכה להסתיר שאת מפחדת." אמר קול שלא זהיתי. "בכל זאת...את רועדת, ממש קצת." המשיך הקול.
הוא נשמע יודע כל. משהו חזק. שלא היתמדדנו איתו עדין. זה האויב שלהם? האנרגיה שלא קרנה!
נשמעו צעדים מאחורינו. הסתובבנו מהר. אלה היו כל החדשים. מזל, חשבנו שאלה היו עוד מהנסתרים.
"מה לעזזאל..." מלמל ליאו. "מה קורה פה?" שאל ג'ייסון.
"רק בנו לדבר, אין צורך לעשות עניין." אמרה ווספרה ברוגע.
"אז למה לא נדבר במקום שאף אחד לא בסכנה ממשית? לפי מה שהבנתי אתם ארגון חכם, ואם הייתם רוצים רק לדבר הייתם מוצאים דרך אחרת לתקשר, חוץ מזה חקרתי עליכם, אומרים שאתם תמיד כמה צעדים לפני האויב, אז אני מניחה שיש עוד סיבה שאנחנו קרובים לפוקספייר ובדיוק בזמן הנשף." אמרה אנבת.
ואז הרהרה משהו. ולחשה לפרסי משהו. הוא אמר את זה לליאו שאמר לפייפר, והם התחילו לחזור לכיוון פוקספייר.
"אתם יודעים מה? אני חושבת שאתם רוצים להוכיח משהו בכך שאתם פה. אתם גורמים לאלפים להרגיש לא בטוחים בכך שהתפרצם למקום השני הכי שמור ביום בערים האבודות."
ידעתי שאחותי חכמה! למרות שזה מאוד שונה ממני...וזה הופך אותה ל...טוב, פחות טובה ממני, אין לה את השיער המושלם שלי.
"מה גורם לך לחשוב שזה המקום השני הכי שמור היום?" שאלה ווספרה. "ברור שהנערה חכמה, למה אתם חושבים שהיא שלחה את שלושלתם לפוקספייר." אמר הקול.
רגע...היינו צעד לפני הנסתרים. גם אם זה רק בכמה דקות. הם תמיד היו צעד לפיננו. ועכשיו אנחנו לפניהם.
"אני לא חושבת שהצגתי את עצמי. אני אנבת צ'ייס." אמרה לו אנבת.
"הו...אני יודע..."
○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○
פאם, פאם פאם! איזה מתח...מי לעזזאל יכל לעשות את זה?
טוב, כולם יודעים מי זה...הכותרת מגלה הכל...אופס?
טוב אתם יודעים שאני אוהבת את זה!
קצת קצר...500 מילים.
אני אנסה לעשות פרקים יותר ארוכים!
אני גם שמחה לומר שאנחנו מעל החצי בספר הזה!
ובעוד פחות או יותר ארבעה חודשים, הספר יגמר! מתרגשים?
אני גם שמחה להודיע...שיהיה ספר שני!
קצת שונה, ודמיות שקצת הקרתם...בכל מקרה...שנתקרב ליציאה של הספר השני נדבר...איך אומרים? פרטים בהמשך?
אוהבת💜
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והשמורת
Fantasyנוו...אתם מכירים את הפאנפיקים על השומרת ופרסי ג'קסון? אז אני מתה על כאלה. אז אני החלטתי גם להכין אחד. אני מקווה שתאהבו אותו. אני לא מחשיבה את גורלו של אפולו. הכתיבה משתפרת מפרק 6 יש ספר מודעות לספר- הוא בעמוד למרות שיש אנשים שרושמים מתי הם מקום...
