פתרונות, האם לכל דבר יש פתרון כמו שאנשים תמיד אומרים? אני רוצה להאמין שכן.
אני רוצה לשמור את התקווה הזאת, לדעת שאמצא פתרון למרות הקושי.
אני בכל אופן חייבת את הפתרון, זה יגיע, לא אתן לזה לחמוק מידיי. במיוחד כשמדובר בדברים שהכי חשובים לך, גם אתה לעולם לא תוותר עליהם ותמצא את הפתרון לא משנה באיזה מחיר זה יעלה.
הגלים נסחפו ונשברו מהאבנים במים. הרוח העיף את שיערי הארוך, כשהמתנתי לשובו של ריאן.
״זהו, השגתי את הכרטיסים לספינה.״ אמר והושיט את הכרטיסים מול עיניי.
״מממ.״ הנהנתי לחיוביות, לא ממש התרגשתי מהפרס, רק רציתי לסיים אם זה, להגיע הביתה ולהתכרבל מתחת לשמיכה במיטתי.
כן יכולתי לבטל את הטיול, אבל הייתי חייבת לצאת מהדיכאון...לפחות בשביל ריאן, לא רציתי לגרום לו להרגיש אשם או משהו.
״טוב, אז עולים?״ שאל בחיוך קטן.
שוב הנהנתי ותפסתי בזרועו השרירית. התקדמנו אל הספינה ועלינו אליה.
הספינה הייתה ענקית, הכל היה מפואר כל כך...באמת לא כמו שדמיינתי. הבטתי בבנות הלבושות בשמלות מוגזמות ואיפור שכיסה את כל פניהם.
באותו רגע הודתי על כך שאמה החליטה לארגן אותי והתעקשה שאלבש משהו יותר נשי, אחרת הייתי מרגישה לא רצויה.
השמלה הקצרה והאדומה התאימה לסגנון והאיפור לא היה הכי נוח שיש אבל גם בו הסתפקתי.
״שלום מילנה וריאן. ברוכים הבאים, תכנסו בבקשה.״ עובד שלבוש באלגנטיות רכן לעברינו בנימוס.
גבו היה זקוף כל כך, הוא ליווה אותנו כל הדרך אל שולחן האוכל, מפת השולחן תאמה לשמלתי ונרות קטנים לבנים באמצע השולחן נתנו אווירה רומנטית יותר.
התיישבתי בכיסא המרופד והלבן. השירים היו רגועים ושידרו אווירה נעימה, לפחות אין מוזיקה חזקה.
״אני לא מאמינה שהגענו לכאן. גם בלי עזרתי, מצאת את הכרטיסים, אני מרגישה רע עם זה.״ אמרתי ובחנתי את הסביבה המלאה באנשים.
״זה היה קל, חשבתי שאולי תזדקקי את זה.״ ענה ושתה מהיין האדום שהיה מונח לידו.
״אתה יכול לאכול מאכלים של בני אדם?״ שאלתי בסקרנות, הרי לערפדים יש אוכל קבוע משלהם.
״בעיקרון כן, אבל זה לא באמת ישביע אותי, כמו הדם.״ הסביר ולגם עוד מהיין. ״יום אחד גם את תרגישי את זה.״ הוסיף.
האוכל הגיע, התחלנו לאכול והאמת לא יכולתי שלא להתענג מהאוכל הטעים.
אף פעם לא אכלתי ארוחה כזאת טעימה, אולי בכל זאת הפרס היה שווה.
ריאן אכל, למרות שזה לא באמת נותן לו המון, אבל הוא רצה לגרום לי להרגשה טובה, יכולתי לראות את זה.
עיניי לרגע בחנו את פניו, ריאן באמת נאה כמו שכולם אומרים, בתאורה החזקה והקרובה אלינו, באמת הבנתי שלא יצא לי לבחון את אותו מקרוב יותר...
אט, אט, עיניי ירדו אל שפתיו הלוגמות מהיין, טיפה קטנה זלגה משפתיו והוא מיד תפס אותה בעזרת לשונו.
לחיי נהפכו אדומות בלי לשים לב. ״הכל בסדר מילנה? אני נראת קצת אדומה.״ קלט אותי מביטה בו.
״כן, כן!״ תפסתי את ידיי לרגע בלחיי. ״אני הולכת שניה לשירותים, כבר חוזרת.״ אמרתי ומיד רצתי במבוכה.
YOU ARE READING
מגע של אפלה 🌑
Vampireבין עולמות החושך והאור, נרקמת אהבה בלתי אפשרית בין ערפד רב עוצמה לאנושית יוצאת דופן. ככל שסודות עתיקים צפים על פני השטח ואיומים אפלים מתקרבים, השניים נאלצים להתמודד עם כוחות שמאיימים להפריד ביניהם ולהרוס את כל מה שהם מכירים. האם אהבתם תוכל לגבור על...
