פרק 1

369 34 193
                                    

חפירת הכותבת-
שלום בנות 💙💚
תודה רבה שבחרתן לקרוא את הפאנפיק שלי! מקווה שהוא ירגש אתכן כמו שריגש אותי לכתוב אותו.
בצל המלחמה והקשיים, הרגשתי סופר נוסטלגית.
קראתי את כל אותם הפאנפיקים שכתבתי לפני 9 שנים ממש כאן, וזה נתן לי מוטיבציה לחזור אחורה בזמן לתקופה שבה הכל היה טוב ותמים, שכתבתי כאן ושימחתי אתכן עם הראש המשוגע שלי :)

בקשה קטנה מכן- כל כך ריגש אותי לקרוא את כל התגובות שכתבתן לי על חלקים מהפרקים. זה גרם לי לצחוק, להתלהב ולהתרגש, ונתן לי המון השראה לכתיבה. אשמח אם תוכלו להמשיך להגיב מידי פעם גם לחלקים ספציפיים מהפרקים ולא רק לפרק הכולל, זה באמת משמח אותי ממש.

הערה נוספת- פרקי בונוס עולים בכל פעם שהפאנפיק מגיע למספר עגול של הצבעות (עגול במאות), אז אל תשכחו להמשיך להצביע לפרקים!

עכשיו אסיים את החפירה - קריאה מהנה!

💚💙

"ממש מצחיק, נייל" אמרתי לחבר הכי טוב שלי מגיל אפס, תוך כדי שאני מגלגל את עיניי. "עכשיו אנחנו צריכים להתרכז!"

"במה בדיוק השיעורים האלו יעזרו לנו?" הוא שאל אותי וקם ממקומו בספרייה. "אנחנו לא רוצים להיות מתמטיקאים. או מורים לאנגלית. אנחנו רוצים להיות מוזיקאים!"

"נכון, אבל מה הסיכויים שזה יקרה?" שאלתי בחצי גיחוך, לא מרים את מבטי מהספרים. "עדיף ללמוד כרגע, ובמקסימום נצחק על זה בעוד כמה שנים."

"הארי, אתה חנון." הוא אמר וסגר לי את הספר. "די, בוא נעוף מכאן" הוא חצי-צעק בייאוש.

חייכתי חיוך קטן והכנסתי את ספריי לתוך התיק השחור שלי. "איך אתה תמיד מצליח לדרדר אותי?"

"ככה זה חנונים, ממש קל לדרדר אתכם" הוא הביא לי מכה קלה בעורפי ומשך אותי איתו לבחוץ. יצאנו מחוץ לספרייה, שהייתה מאחורי בית הספר שלנו. נייל המשיך לעשות שטויות, ולדבר על החלומות הגדולים שלנו ועל כך שבית הספר לא תורם לנו להגשים אותם בכל מקרה.

"אולי נלך לאיזה בר? נמצא לי איזו בחורה יפה, וגם לך איזה מישהו"

"שתוק!" החטפתי לו בכתפו עם חיוך קטן.

יצאתי לפני שנתיים מהארון בפני נייל. זאת הייתה שיחה כל כך קשה, וכל כך פחדתי.. אבל נייל היה תומך ומדהים והפך את הכל לקל יותר. לאחר מכן הצלחתי לצאת מהארון גם בפני המשפחה ושאר החברים הקרובים. עדיין לא בפני כולם, אבל כל מי שצריך לדעת יודע. אני לא מתבייש במי שאני, ולהפך- אני הכי גאה בעולם, אבל עדיין קצת קשה לי לדבר על דברים כאלה בקול.

"בכל מקרה, אני מעדיף לא להיכנס לצרות."

"כמו שאמרתי, חנון.." הוא גלגל את עיניו. "נלך אלייך?"
"נלך אליי".

Habit || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now