פרק 29

181 23 565
                                    

פרקפרקפרקקקק
אין חפירות- קריאה מהנההההה ❤️

💙💚

לואי ואני ירדנו במדרגות, מנסים לשדר עסקים כרגיל. מבלי לשים לב הוא כבר נבלע עם הקהל מבלי להגיד לי כלום.
מימיני ראיתי את ליאם יושב עם זאין, מביט בי וקורץ לי קריצה קטנה, כנראה מבין מה אני ולואי עשינו למעלה.
ניתקתי את מבטי ממנו, במטרה לחפש את פניו של דילן בין כולם. נעלמתי לו בזמן שהוא הלך להביא לנו שתייה, זה לא בסדר. זה לא לקח לי הרבה זמן למצוא אותנו, כי פתאום ראיתי אותו עומד מולי.

"נעלמת." הוא אמר עם חיוך קטן, ואני הנהנתי.

"אני מצטער, הייתי חייב לשירותים, אני חושב שאכלתי משהו לא טוב." אמרתי לו בחיוך לחוץ, מודע לכך שזה תירוץ טוב יותר מלהגיד 'גבר אחר זיין אותי עכשיו בשירותים למעלה'.

"אני מבין.." דילן אמר, מביט בי ברוגע. הוא אחז בידי ולקח אותי איתו לכיוון דלת הכניסה. הוא פתח את הדלת ויצא החוצה, אני אחריו. בחוץ היה הרבה יותר שקט, והבנתי שהוא רוצה לעשות שיחה.
"אני לא מוכן שישחקו בי, הארי." הוא פתח את פיו ואמר, עדיין ברוגע.

"על מה אתה מדבר, דילן?" שאלתי אותו בחיוך. "אני לא משחק בך".

"הבחור הזה.. לואי, שהיית איתו עכשיו למעלה," הוא התחיל לשאול, ואני בלעתי את רוקי.

"מה לגביו?" שאלתי בתמימות, למרות שידעתי לאן השיחה הזאת תלך.

"זה הבחור שסיפרת לי עליו, נכון?" הוא שאל אותי, ואני השפלתי את מבטי והנהנתי.

"כ-כן.." גמגמתי קלות והוא נאנח בשקט.

"אני מחבב אותך, הארי. אתה היית כל כך נחמד אליי מהיום הראשון שהגעתי לבית הספר. אבל אני לא מוכן להיות כלי במשחק קנאה." הוא אמר, ואני הבטתי בעיניו.

"אני מצטער, לא התכוונתי שזה יהיה ככה." אמרתי לו, מגרד בעורפי.

"אני יודע. אתה בחור טוב, הארי. אני לא חשבתי שאתה הטיפוס לעשות משחקים כאלו, ואני עדיין לא חושב. אבל אני מרגיש שאתה צריך את הזמן שלך להבין מה קורה עם הבחור שלך. אני מעדיף לקחת צעד אחורה." הוא אמר, ואני הנהנתי בהבנה.

"ובכל זאת, אם זה לא ילך עם לואי, אתה יודע איפה למצוא אותי." הוא אמר וקרץ, ואני בתגובה גיחכתי.

"תודה שאתה מבין, אתה מדהים." אמרתי לו, ונתתי לו חיבוק קטן.

"אני חושב שאני אלך עכשיו.. אני קצת עייף." הוא הכריז, והתחיל להתקדם לכיוון השער. "אבל תודה שהזמנת אותי, הארי. למרות הכל היה לי כיף".

"תודה שבאת. ושוב, אני מתנצל על הכל." אמרתי לו, והוא נופף בידו ויצא מהשער.

התיישבתי על כיסא שהיה בקדמת הבית של אמיליה, עדיין מחוצה לו. נשענתי עם ידיי על ברכיי, קובר ביניהן את ראשי, וניסיתי לנשום עמוק ולהבין לעומק מה קרה כאן.

Habit || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now