תודה לכן על כל התמיכה והאהבה!!! אין עליכן!
קריאה מהנההה
💚💙
נייל, שון, ליאם ואני ישבנו בקפיטריה בבית הספר. הם דיברו ביניהם, אני אפילו לא יודע על מה. לא הצלחתי להתרכז בשום דבר כרגע.
הייתי עסוק בלספור את הדקות עד שיגיע הערב. אולי אני אראה את לואי, אולי לא. אבל אני לא יכול לחכות להזדמנות הזאת. אני אפילו לא חושב שאדבר איתו, כי אני כנראה לא אדע מה להגיד לו. משהו בו קצת מלחיץ אותי ואני מעדיף לא לפתח לעצמי ציפיות לשווא. אני פשוט רוצה לראות אותו. להסתכל לו שוב בעיניו הכחולות שכל כך הפנטו אותי.
הבטתי בשון, שהיה נראה שגם הוא לא כל כך מתרכז בשיחה של הבנים. ליאם ונייל דיברו וצחקו בקול, בזמן ששון בהה בשולחן ממולנו. העברתי את מבטי לכיוון השולחן ההוא, ופתאום הבנתי למה שון לא איתנו. קמילה ישבה שם.
קמילה זו האקסית של שון. היא בחורה ממש מקסימה, והייתה ידידה מאוד קרובה שלי. אבל אחרי שהיא שברה לשון את הלב לא יצא לי לדבר איתה. אני יודע שאם אנסה לדבר איתה, לשלוח הודעה או לתפוס אותה בבית הספר, זה יעשה לו רע מאוד. עדיין מאוד חיבבתי אותה, למרות שאני חושב שמה שהיא עושה לשון זה לא הוגן. אבל אם שואלים את נייל וליאם, הם שונאים את קמילה מכל הלב.
אני פשוט רוצה לשפוט אותה לטובה. כל עוד אני לא יודע מה עובר לה בלב ובראש, אני לא יכול לשנוא אותה.
"שון?" שאלתי אותו, והוא העביר את מבטו אליי במהירות. "אתה בוהה" אמרתי לו עם חיוך קטן, והוא הסמיק קלות.
"לא בחרנו מקום טוב לשבת בו" הוא ענה לי, ואני הנהנתי. נייל וליאם הפסיקו את שיחתם כשראו את סומק לחייו של שון.
"אל תדאג, היום ניפגש בבית של הארי, נכיר שם סטודנטיות שוות" נייל אמר בזמן שטפח על כתפיו של שון. שון הניד קלות בראשו, אך נייל לא שם לב וחזר לשיחתו עם ליאם.
"אל תדאג, הכל יהיה בסדר. גם אני הייתי במצב שלך לפני כמה חודשים, וכמו שאני עברתי את זה, גם אתה תעבור" ניסיתי להרגיע אותו בחיוך, והוא חייך אליי בחזרה. הבנים יודעים כמה הפרידה מדניאל הייתה לי קשה. לעבור בגידה זה לא דבר קל, אבל ניסיתי לא לתת לזה להשפיע עליי יותר מידי. אני לא יכול לאבד אמון בגברים רק בגלל גבר חרא אחד שלא התחשב ברגשות שלי.
כשההפסקה נגמרה, כולנו קמנו והלכנו לכיתות שלנו. אני הייתי אמור ללמוד עכשיו ביולוגיה ביחד עם ליאם. הלכנו שנינו לכיתה שלנו והתיישבנו במקום הקבוע שלנו.
"הארי!" שמעתי קול מעט צווחני מאחורי. הסתובבתי וראיתי מולי את קנדל, שמוכרת בעיקר בגלל שהיא גבוהה, יפה ומאוד מאוד עשירה. זאת כנראה הסיבה היחידה שכולם בבית הספר אוהבים אותה, כי האופי שלה לא מושך בשום צורה.
"מה קורה קנדל?" שאלתי אותה בחיוך.
"מתי תשב לידי בשיעורי מתמטיקה?" היא שאלה אותי וליטפה מעט את ידי. אלוהים, מה היא רוצה עכשיו?
"ולהשאיר את ליאם לבד? זה לא יעבוד" צחקקתי בנימוס והסתובבתי לכיוון השני. אני חושב שקנדל מנסה לפלרטט איתי. זאת לא הפעם הראשונה שמשהו כזה קורה איתה, ובכל פעם אני מקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה.
אבל עדיין לא יצאתי מהארון בפני כולם, אז אני מניח שאני צריך לקחת בחשבון שבנות ינסו להתחיל איתי מידי פעם.
המורה נכנסה והתחילה ללמד, אבל אני לא הצלחתי ללמוד. כל מה שהצלחתי לעשות זה להמשיך לספור עד הדקות עד שהערב יגיע.
.
"הארי, החברים שלך הגיעו!" ג׳מה צעקה לי בדיוק כשסיימתי להתארגן. ירדתי למטה וראיתי את נייל וליאם.
"איפה שון?" שאלתי אותם, ומבט מאוכזב עלה על פניהם. הרגשתי שאני יודע אילו חדשות עומדות לבוא.
"קמילה שלחה לו הודעה.. הוא בדרך אליה עכשיו." ליאם אמר, נראה מעט מעוצבן.
"ברצינות? למה היא ממשיכה לעשות את זה?" גלגלתי את עיניי. היא יודעת ששון מאוהב בה, למה היא עושה לו את זה כל הזמן?
"וכולנו יודעים מה הולך לקרות עכשיו, כן? הם יפגשו, ישכבו, הוא ירצה לחזור והיא תגיד שזה לא הזמן. הוא חייב להפסיק עם זה.." נייל אמר.
"החברים של ג׳מה הגיעו?" שאלתי, והם הנהנו.
"טוב, אם כבר שון לא הגיע, יותר בנות בשבילי" נייל חייך חיוך ילדותי ואני צחקקתי.
ירדנו למטה. על הספה הגדולה שבסלון ישבו שתי החברות של ג׳מה, כבר הספקתי לשכוח את השמות שלהן. כמצופה, הן דיברו אחת עם השנייה, מצחקקות יותר מידי בקול.
על הספה הקטנה יותר שליד ישבו ג׳מה וסטן, יחסית קרובים.
ו...אין סימן ללואי.
נייל התיישב על הספה, ליד שתי הבנות הצווחניות, וניסה לדבר איתן.
ליאם ואני התיישבנו באזור המטבח, כל אחד עם בקבוק בירה ביחד, ודיברנו בינינו. מידי פעם מעיפים מבט לכיוון נייל והבנות, צוחקים על כמה שהוא מביך את עצמו.
אבל בכנות, מאוד הערצתי אותו על זה שיש לו את האומץ. אמנם אני מתבאס שלואי לא הגיע, אבל גם אם הוא היה כאן, לא הייתי מפתח שיחה איתו בחיים.
נייל חזר לאחר כחצי שעה, נראה מאוכזב. "מה קרה, גיבור?" שאלתי אותו וטפחתי לו על השכמה.
"לא עבד, כנראה הן לא מסוגלות להכיל בחור כמוני" הוא אמר עם חיוך קטן.
"לימנית יש חבר, והשמאלית לסבית"
"כן, בהחלט נשמע שהן לא מסוגלות להכיל בחור כמוך" ליאם צחק והביא לנייל בקבוק בירה.
נשארנו שם בערך שעה, ואז נייל וליאם החליטו לחזור הביתה. ישבתי מעט עם ג׳מה, סטן והבנות, ואז החלטתי לעלות לחדר. עליתי עם בקבוק הבירה, ממשיך לשתות בזמן שאני מתיישב על המיטה. הפעלתי את הפלייסטיישן והתחלתי לשחק. מבלי לשים לב, שיחקתי שעתיים.
ואז דלת החדר שלי נפתחה. "לא סיכמנו שמתקתקים לפני שנכנסים, ג׳מה?" אמרתי, מבלי להוריד את המבט מהמסך.
"אמ.. זה.. לא ג׳מה" שמעתי קול גברי אומר. עצרתי את המשחק והבטתי לכיוון הדלת.
זה היה לואי.
💚💙
וזה הפרק להיום! מקווה שאהבתן ❤️
מחכה לתגובות מכן ולשמוע את דעתכן, אין יותר משמח ומרגש מזה!
אוהבת המוןןןןן
YOU ARE READING
Habit || Larry Stylinson
Fanfic** גמור ** "על מה יש לנו לדבר? הייתי שיכור. קורה." -- "אם זה מה שקורה כשאתה שיכור, אתה בבעיה רצינית." "אוקיי, אז אני בבעיה. תן לי לפתור את הבעיות שלי בעצמי." פאנפיק על לארי סטיילינסון :) ** מכיל קטעים מיניים **
