פרק 14

170 27 142
                                    

שלום שלוםםםםם
עוד פרקקקק ❤️😍
לפני שאתן מתחילות לקרוא - התחלתי לכתוב פאנפיק חדש!!
אני אעלה אותו רק אחרי שאסיים את הפאנפיק הזה, אבל לבנתים רציתי לשאול אתכן אם יש כאן דמות (חוץ מהבנים כמובן) שאתן אוהבות במיוחד והייתן רוצות שאשאיר גם לפאנפיק הבא, או שאתן מעדיפות שאמציא דמויות חדשות לגמרי לגמרי ❤️
(לדוגמה- טיילור, אלינור, אמיליה וכו' וכו' .. )
ועכשיו אחרי החפירות
קריאה מהנהההה

💚💙

קמתי בבוקר עם כאב ראש קל. יצאתי מהמיטה וירדתי למטה. ראיתי את ג׳מה בסלון, שישבה וזפזפה בערוצי הטלוויזיה בזמן שאכלה, וששמעה אותי יורד היא הביטה בי.

"בוקר טוב, בדיוק התכוונתי ללכת להעיר אותך," היא אמרה והסיתה את גופה לכיווני. אני הלכתי למטבח, לוקח שאריות מהטוסט שהיא הכינה לעצמה.

"למה? יום שבת היום" אמרתי לה, לוקח ביס מהטוסט המפוצץ בגבינה.

"קודם כל, כי אני אוהבת להתעלל בך" היא גיחכה, ואני גלגלתי את עיניי. "וחוץ מזה, לואי התקשר אליי כי לא ענית לו.. הבנתי ממנו שקבעתם להיום, והוא בדרך" היא אמרה לי. שיט, נכון. זאת הפגישה הקבועה שלנו לנגן ביחד.

"איך היה לך אתמול? נראה שאתם ממש הפכתם להיות חלק מהחבורה שלנו" ג׳מה שאלה אותי מחייכת. לא היה נראה שיש לה בעיה שאחיה הקטן מסתובב עם קבוצת החברים שלה, בניגוד להרבה אחים גדולים שאני מכיר, שכנראה היו מתחרפנים רק מלחשוב על זה.

"אני אוהב את החברים שלך, הם אנשים טובים." חייכתי אליה חזרה.

"ועכשיו כשאתה ולואי החברים הכי טובים, בכלל.. אתה עוד תהיה מלך החבורה" היא קמה ממקומה כשסיימה את הטוסט והלכה לכיוון המטבח, על מנת לשטוף את הצלחת שלה.

"אני לא חושב שאנחנו החברים הכי טובים.." אמרתי לה, מבט מובך התפשט על פניי, והיא גיחכה בקול בתגובה.

"על מה אתה מדבר? אתם נפגשים המון, מדברים בכל יום, וכשאנחנו יושבים ביחד אתם תמיד נמצאים בצד. יש לכם המון במשותף, אני ממש שמחה לראות את זה" היא אמרה והניחה את הצלחת שלה על מגבת הייבוש.

"אני יוצאת עכשיו לסטן, אז יש לכם את הבית לעצמכם. אל תעשו משהו שאלינור לא הייתה רוצה שתעשו!" היא אמרה בעליזות ובצחקוק תוך כדי שהיא קורצת, למרות שהיא לא יודעת שיש המון אמת במה שהיא אמרה.

אני מקווה שהיום, כשסוף סוף אראה את לואי כשהוא לא שיכור, הוא ידע לתת לי הסברים למה שקורה בינינו.

.

לואי הגיע לאחר שעה, בזמן שג׳מה כבר לא הייתה בבית. אני רצתי לכיוון הדלת ופתחתי לו אותה. הוא היה לבוש בבגדים שהבליטו את הגוף היפה שלו, וממש ניסיתי שלא לבהות.

Habit || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now