פרק 15

126 22 58
                                    

שלוםםםםםם
התגעגעתן לפרק?! (סתם סתם העליתי לפני 3 ימים, אל תתגעגעו עדיין)
אז harry_israel ביקשה שלא אוותר על החפירות של ההתחלה
ולא היה לי כל כך על מה לחפור אז החלטתי שאתן תחפרווווו
שכל אחת תכתוב דבר רנדומלי/מוזר/לא מעניין ❤️ מחכה לראות עד כמה מוזר המוח שלכן אהובות שליייי

כתבתן?!?!


יופי

קריאה מהנה!!!!

💚💙

'יש לך היום יום הולדת??!!'

שלחתי ללואי הודעה, בזמן שהלכתי עם ליאם, שון ונייל.

"..כן, אני חושב שהיא תבטל גם מחר" ליאם אמר בהמשך לשיחתו עם נייל ושון, שהנהנו. הנהנתי גם בתגובה, למרות שלא התרכזתי בשיחה שלהם בכלל, ואפילו לא ידעתי למה הנהנתי, רק כדי שיחשבו שאני איתם.

"זה בסדר מבחינתי, יותר זמן בחדר המוזיקה" שון אמר מחייך.

'כאילו, מזל טוב, אבל למה לא אמרת לי??!'

שלחתי ללואי הודעה נוספת, ואז הרמתי את ראשי והבטתי בהם בניסיון לשים את המחשבות שלי בצד ולשם שינוי באמת להתרכז בשיחה עם הבנים. אבל זה הרגיש בלתי אפשרי. אינסוף מחשבות התרוצצו בראשי, וכולן היו על בחור אחד, שכנראה בכלל לא חושב עליי כרגע. 

ליאם, שון ונייל נכנסו לכיתת המתמטיקה והתיישבו במקומותיהם הקבועים, ממשיכים לדבר ביניהם. אני עדיין עמדתי, מביט בטלפון שלי ומחכה להודעה חזרה מלואי. התלבטתי אם לשלוח לו עוד הודעה, ובסוף החלטתי שלא כי לא רציתי להיראות חופר או להציק לו ביום שלו.

"אתה בסדר?" מבט דואג התפרש על פניו של ליאם, ואני הנהנתי כתגובה מבלי להסיט את מבטי מהטלפון. ברור שלא הייתי בסדר. הייתי עסוק בלהבין איך הוא היה מסוגל אתמול לנשק אותי, לגעת בי, למצוץ לי.. אבל לא לספר לי פרט כזה חשוב. הראש שלי כבר כאב מרוב מחשבות, אבל לא הצלחתי לכבות אותן.
הלוואי שהיה לי כפתור שמכבה מחשבות בראש. זה היה הופך את החיים שלי להרבה יותר קלים.

המשכתי לחכות להודעה עד המורה נכנסה לכיתה, ואז הכנסתי את הטלפון והתיישבתי במקומי הקבוע ליד ליאם. הוא המשיך להביט בי, והיה נראה שלא עומד לשחרר ממני בקרוב. הוא הבין שמשהו קרה.
"אתה תספר לי אחר כך מה עובר עליך?" ליאם לחש לי בזמן שהוצאתי את הציוד שלי מהתיק.

"לא קרה כלום, באמת" שיקרתי לו, והֵישַׁרְתִּי את מבטי לכיוון המורה. 

"אז למה אתה לא מסתכל לי בעיניים?" הוא שאל אותי, והעברתי את מבטי אל עיניו החומות.

"לא קרה כלום, אני מבטיח" אמרתי מעט בלחץ, תוך כדי שחיוך מזויף נפתח על שפתיי, וקיוויתי שלא יבין ששיקרתי.

Habit || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now