Habit || Larry Stylinson

פרק 37

וואו כבר חשבתי שלא אצליח להעלות את הפרק הזה!
איך כולכן שכחתן להצביעעעעעע
אני ממליצה לכולכן לא לשכוח להצביע הפעם, ובסוף הפרק תגלו למה ❤️ מחכה לכן הפתעה קטנטנה.
כרגיל תודה על כל התמיכה והאהבה, אני כל כך שמחה עליכן❤️

💚💙

"אני אוהב את זה שאנחנו עדיין שומרים על הפגישות הקבועות שלנו בשביל לנגן בגיטרה." לואי אמר וצחקק בזמן שנכנס לחדר שלי. קמתי מהמיטה והתקרבתי אליו, מצמיד נשיקה קטנה על שפתיו.

"זהו? זה כל מה שאני מקבל?" היא גיחך ואני גלגלתי את עיניי, מנשק אותו בשנית. הפעם דאגתי שהנשיקה תהיה ארוכה ועמוקה יותר, כדי שלואי יהיה מרוצה.

וכמובן כי התגעגעתי לשפתיים שלו.

עבר כבר שבוע מאז השיחה הקשה שלנו. שבוע מאז שהחלטנו לתת הזדמנות נוספת לקשר, והפעם ממקום נכון ואוהב יותר. לבינתיים זה היה השבוע המאושר ביותר בחיי.
לואי ואני לא נפגשנו כל כך הרבה, כי שנינו היינו עמוסים בלימודים. הוא התחיל תקופת מבחנים בקולג׳, ואני עמדתי לסיים את המבחנים האחרונים שלי. אבל הקפדנו לשלוח אחד לשני הודעות ולהתקשר כמה שרק אפשר.

"עכשיו אני משוכנע שהתגעגעת אליי." הוא אמר, ונתן לי נשיקה אחרונה לפני שהלך לכיוון הגיטרה שלי, משאיר אותי עומד ומחכה לעוד.

"אז מה נשיר היום?" שאלתי אותו, מתיישב על המיטה. הוא הרים את הגיטרה והתיישב לידי, מוודא שהיא מכוונת.

"בתור התחלה, אני רוצה לשיר לך." הוא אמר לי, וחיוך מתרגש התפרש על פניי.

"תן לי לנחש. I hate everything about you." אמרתי לו, והוא הניד ראשו לשלילה תוך כדי חיוך.
"אולי את Creep? לא לא, אני יודע! את Ugly!"

"אולי תפסיק לנחש ותקשיב לי?" הוא התגלגל מצחוק ואני חייכתי אליו חיוך מתנצל.

"אז איזה שיר אתה עומד לשיר לי, לואי טומלינסון?" שאלתי אותו בסקרנות, מניח את ידי על הירך שלו ומלטף אותה עם אצבעותיי.

"אני אשיר לך שיר שכתבתי לך, כשהסיפור בינינו רק התחיל. עוד כשהייתי מעצבן וביקשתי ממך לתת לי זמן, למרות שידעתי שאתה הדבר הכי טוב שקרה בחיים שלי." הוא אמר, והרגשתי את ההתרגשות בגופי מלשמוע את זה.

"א-אתה.. כתבת לי שיר?" שאלתי אותו, מרגיש את לחיי סמוקות. הוא כחכח מעט בגרונו, ואז התחיל לנגן.

(זה השיר Habit ואני לא מתכוונת לתרגם אותו כי אין לי סבלנות סליחה אוהבת)

"I always said that I'd mess up eventually
I told you that, so what did you expect from me?
It shouldn't come as no surprise anymore
I know you said that you'd give me another chance
But you and I knew the truth of it in advance
That mentally you were already out the door"