פרק בונוס 2💙

73 15 51
                                    

אופססס לא שמתי לב שהגיע הזמן לפרק בונוס נוסףףףףף

מזכירה שהפרקים הם הפאנפיק האביט מנקודת המבט של לואי- אז בכל תחילת פרק אציין את הפרק הרלוונטי למקרה שתרצו לחזור אחורה ולהיזכר 😍

קריאה מהנה 💙💙

- פרקים 3+4 -

הגעתי לבית של ג׳מה ביחד עם זאין, אך כנראה שהגענו קצת באיחור. לא היינו הרבה אנשים, רק החבורה המצומצמת שלנו. סרקתי את קומת הקרקע במהירות. ו...
אין סימן להארי.

תחושת אכזבה מילאה את גופי. הגעתי מאוחר מידי. קיוויתי שלפחות הוא עדיין נמצא איפשהו בבית, הרי בכל זאת זה גם הבית שלו.

"בייבי, הגעת!" אלינור צווחה וקמה לכיווני, מחבקת אותי. חיבקתי אותה חיבוק קטן, מנסה להיראות מרוצה מהמגע שלנו, למרות שלא הייתי.

"הכל בסדר, לו?" ג׳מה שאלה אותי, ואני הנהנתי.

"כן, קצת עייף." תירצתי. ג׳מה ישר פתחה בקבוק בירה והעבירה אותו ליד שלי.

"אולי אנחנו מכירים רק חודש, אבל אני יודעת שהתרופה ללואי עייף זה אלכוהול." היא קרצה לכיווני, ואני ישר לקחתי שלוק גדול מהבירה. כל כך נהניתי מהטעם שלה, ואפילו יותר מהתחושה שהיא משרה בי.

הרגשתי הרבה יותר חופשי ומשוחרר כשהייתי שותה, וזה אומר הרבה על בחור שהוא חופשי ומשוחרר גם בלי לשתות. ביום יום זה פחות עניין אותי, אבל כל עוד אני עם אלינור אך לא בטוח לגביה, הייתי מעדיף את השחרור של האלכוהול.

הבקבוק התחלף בבקבוק נוסף, וכשסיימתי גם אותו הוא התחלף בכמה צ׳ייסרים של וודקה. תמיד העדפתי וויסקי, אבל אני לא יכול להגיד 'לא' לעוד אלכוהול שמרגיע את המערכות שלי. בשלב מסוים כבר הרגשתי שיכור לגמרי, ועם השכרות הגיע גם רצון עז להעביר את השחרור שלי לשירותים.

החיסרון באלכוהול- הרבה פיפי.

"איפה השירותים?" שאלתי את ג׳מה, שהייתה שיכורה בעצמה.

"בקומה למעלה, הדלת משמאל." היא אמרה והצביעה לכיוון עליו דיברה, ואני הנהנתי וקפצתי לאן שכיוונה אותי.

למעלה.. דלת משמאל. מצאתי. כבר עמדתי להיכנס, אך רעשים של משחק בפלייסטיישן תפס את תשומת ליבי.
אנחנו לא לבד בבית.. הוא כאן.

מבלי לחשוב או להכין את עצמי, פתחתי את דלת החדר. ראיתי אותו יושב עם הגב לכיווני, על המיטה, מביט בריכוז על מסך הטלוויזיה שלו.

"לא סיכמנו שמתקתקים לפני שנכנסים, ג׳מה?" הוא אמר בקולו הצרוד, לא מוריד את מבטו מהמסך.

"אמ.. זה.. לא ג׳מה." גמגמתי מעט- אני לא יודע אם בגלל האלכוהול, או בגלל שדיברתי עם פאקינג דוגמן. הוא סובב את מבטו אליי, התלתלים המפוזרים שלו הסתדרו בשלמות על ראשו וסביב עיניו.

Habit || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now