קריאה מהנה!
💚💙
נייל, ליאם ואני הגענו לכתובת שטיילור שלחה לי. מולנו הייתה אחוזה ענקית, בדיוק כמו שלואי תיאר. האחוזה הייתה מאוד גבוהה, לפחות 5 קומות לגובה. היא הייתה לבנה כולה, עמודים גבוהים סובבים אותה. החצר הייתה פי 4 בגודלה מהבית שלי. היא הייתה מקושטת בעצי נוי ופרחים והיה נראה שמשפחתה של טיילור מטפחים את החצר בצורה טובה. הכל שידר יוקרה וכסף. זה היה נראה כאילו שלהורים של טיילור היה חשוב להראות שהם עשירים.
"שון כל כך מפסיד" נייל אמר בזמן שבחן את המראה שמולו, ואני הנהנתי.
שון שוב הבריז לנו בגלל שהלך לקמילה. אני לא מצליח להבין אותו, הרי תמיד קורה בדיוק אותו הדבר- בעוד כמה ימים הוא יספר לנו איך קמילה שברה לו את הלב מחדש. שוב נצטרך לתמוך בו ולעודד אותו, בתור החברים שלו, בזמן שהיא תמשיך בחייה כאילו כלום לא קרה.
"צריך להעלות הרבה סרטונים לסטורי היום, שיאכל את עצמו קצת" ליאם אמר מגחך.
"הוא כנראה שוכב עם קמילה, אני לא חושב שיהיה לו אכפת לראות אותנו במסיבה" אמרתי להם, ונייל הניד בראשו לשלילה, כמתנגד למשפטי.
"אתה משווה את קמילה למסיבה של סטודנטיות בנות 20?? באמת" נייל אמר. "הבנות כאן יהיו הרבה יותר שוות מקמילה. כמו כל הסטודנטיות." חיוך מרוצה השתרע על פניו.
"היי, אחותי סטודנטית" אמרתי בחצי גיחוך.
"כן, כן.. אחותך מחוץ לתחום, אני יודע" הוא ענה בפרצוף חמוץ.
נכנסנו לאחוזה הענקית דרך דלת הכניסה, שהייתה פתוחה. כולם כבר היו שיכורים. היו שם כל כך הרבה אנשים, והבית היה כל כך עצום שחשבתי שאלך לאיבוד.
מה הסיכויים שבכלל אמצא את לואי במבוך כזה.
"הארי, הגעת!" טיילור באה וחיבקה אותי, תוך כדי שהניחה נשיקה על הלחי שלי.
"טיילור! מזל טוב!" אמרתי, שוב בחיוך מאולץ ומזויף. היה לי קצת קשה לחייך אליה חיוך אמיתי, ואני פשוט לא ידעתי למה.
"תזכירו לי את השמות שלכם?" היא פנתה אל הבנים.
"זה ליאם, ואני נייל.. כבר דיברתי איתך אצל לואי" נייל אמר, וגירד בעורפו, מחייך.
"כן, אני זוכרת" היא אמרה עם חיוך קטן. "תיכנסו, קחו לעצמכם משהו לשתות. במסיבות שלי חובה להשתכר" היא אמרה וקרצה לכיווני, ואז פינתה לנו את הדרך לבית.
התקדמנו לכיוון אחד השולחנות הגדולים שהיה ממוקם בסלון, שם היו מספר סוגים של משקאות ואוכל. נייל ישר שלח את ידיו לכיוון כל האוכל שהיה שם, מכין לעצמו צלחת מלאה במטעמים, בזמן שאני וליאם חשבנו איזה אלכוהול כדאי לנו לקחת.
"נלך על טקילה?" הוא שאל אותי לבסוף, ואני הנהנתי. ליאם לקח 3 כוסות צ׳ייסר ומזג לנו. הרמנו את הכוסות, מצמידים אותן לפני ששתינו את הנוזל החריף בבת אחת.
הרגשתי את הטקילה יורדת בגרוני, וזה עשה לי תחושה מגעילה. אבל לא שותים כי זה טעים, שותים כדי להנות אחר כך.
YOU ARE READING
Habit || Larry Stylinson
Fanfiction** גמור ** "על מה יש לנו לדבר? הייתי שיכור. קורה." -- "אם זה מה שקורה כשאתה שיכור, אתה בבעיה רצינית." "אוקיי, אז אני בבעיה. תן לי לפתור את הבעיות שלי בעצמי." פאנפיק על לארי סטיילינסון :) ** מכיל קטעים מיניים **
