אין חפירות, תקראו!
💙💚
"אמ.. זה.. לא ג׳מה" שמעתי קול גברי אומר. עצרתי את המשחק והבטתי לכיוון הדלת.
זה היה לואי.
"אה.. סליחה" אמרתי לו בחיוך, מעט מסמיק. הוא היה נראה מבולבל.
"זה לא נראה כמו שירותים.." הוא גירד בעורפו והסתכל מסביב.
"השירותים ממול" אמרתי לו, מצחקק. וואו, הרגשתי כמו תיכוניסטית שפגשה את המפורסם האהוב עליה.
לואי נכנס לתוך החדר, כנראה ששכח שחיפש שירותים עד לפני כמה שניות.
"אתה צריך משהו?" שאלתי אותו בבלבול, והוא הניד בראשו לשלילה.
"יש לך חדר ממש מגניב," הוא אמר, מביט וסורק כל פינה. הוא התקדם לכיוון מדף הספרים שלי, שהיה קרוב לדלת, והעביר את ידו בין הספרים השונים, אותם אני גם ככה לא קורא. "אני לואי" הוא הציג את עצמו, מביט בתוך עיניי. וואו, העיניים שלו.
"אני יודע. אני הארי" חייכתי אליו, לא מסית את מבטי מעיניו הכחולות.
"אה, אתה האח הקטן של ג׳מה!" הוא אמר פתאום, מעט בהתלהבות, כאילו הוא גילה סוד.
"כן," צחקקתי קלות. "פגשת אותי כבר אתמול.."
"אה, יכול להיות. אני חושב שאני שיכור."
"אתה חושב?" שאלתי אותו, ממשיך לצחקק. למה אני לא יכול להפסיק לצחקק?
הוא המשיך לסרוק את החדר עם עיניו, ומבטו נח על הגיטרה שלי, שהייתה מונחת בפינת החדר. "אתה יודע לנגן?" הוא שאל אותי, והנהנתי.
הוא לקח את הגיטרה והתיישב על המיטה שלי.
הוא התחיל לנגן את Hey there Delilah.
ישבתי לידו עם צמרמורות, לא מאמין שהבחור הכל-כך מושלם הזה שלידי גם יודע לנגן ככה.
ואז הוא התחיל לשיר.
Hey there, Delilah
What's it like in New York city?
I'm a thousand miles away
But, girl, tonight you look so pretty
Yes, you do
Times Square can't shine as bright as you
I swear, it's true
התיישבתי על המיטה לידו, חיוך קטן עלה על שפתיי. לא יכולתי להפסיק להסתכל עליו.
"אתה גם שר?" הוא שאל אותי, והנהנתי. הוא סימן לי להצטרף אליו, מה שגרם לי להסמיק מעט וחיוכי התרחב.
Hey there, Delilah
Don't you worry about the distance
I'm right there if you get lonely
Give this song another listen
Close your eyes
Listen to my voice, it's my disguise
I'm by your side
שרתי את הבית השני של השיר, קולי מעט רועד בגלל הסיטואציה. זאת הייתה הפעם הראשונה שלא כל כך רציתי לשיר, רק כי רציתי לשמוע אותו שוב שר. הקול שלו היה כל כך מהפנט, הרגשתי כאילו אני מקשיב למלאך שר.
Oh, it's what you do to me
Oh, it's what you do to me
שרנו ביחד את הפזמון. אני שרתי את הליד, בזמן שהוא עשה קול ב. הקולות שלנו השתלבו ביחד בשלמות, והצמרמורות שלי התגברו. הרגשתי את כל גופי בוער מההתרגשות.
לואי הניח את הגיטרה על המיטה.
"זה היה מדהים!" אמרתי לו עם חיוך. "חבל שהחברים שלי הלכו, הם גם יודעים לשיר ולנגן. היית צריך להכיר אותם."
"יהיו לנו עוד הזדמנויות, אני אכיר את החברים שלך. אבל לבנתים היה לי כיף איתך." הוא אמר וחייך אליי. היינו כל כך קרובים שהצלחתי להרגיש את נשימותיו על עורי. לואי ניסה לקום, אך לא הצליח ונפל חזרה על המיטה.
"אולי כדאי שתפסיק לשתות להיום" צחקקתי ותפסתי אותו, שלא ייפול אפילו יותר.
"שטויות, עוד מעט זה יעבור לי" הוא אמר, וניסה שוב לקום. "כבר שכחתי למה נכנסתי לכאן"
"חיפשת את השירותים" הזכרתי לו, מביט ברצפה ואז שוב בעיניו.
"נכון!" הוא אמר בהתלהבות. "וואו, מה הייתי עושה בלעדייך? חכה כאן, אני כבר אחזור" הוא אמר ויצא מתנדנד מהחדר. כשסגר את הדלת אחריו, ישר הרמתי את הטלפון שלי והתקשרתי לנייל.
"מה קורה? כבר התגעגעת?" שמעתי את נייל מהטלפון.
"אני חייב עזרה," אמרתי לו, קולי עדיין רועד. "אחד החברים של ג׳מה היה אצלי בחדר, שרנו ביחד.."
"אוקיי, ו..?" נייל שאל, מנסה להבין לאן אני חותר.
"א-אתה יודע ש..אני לא טוב בדברים האלו.." גמגמתי לטלפון, והוא גיחך.
"אתה רוצה לזיין אותו?" נייל שאל, ואני פתחתי את עיניי בתדהמה.
"נייל! לא, זה ממש לא ככה.."
"אבל זה כן" שמעתי אותו צוחק. "אתה חושב שהוא הומו? מי זה?"
"א-אני לא יודע.." התחלתי לומר, ואז שמעתי את הדלת נפתחת. "אני אחזור אלייך" ניתקתי את הטלפון במהירות.
"אולי כדאי שנרד למטה?" לואי שאל, ואני קמתי ממקומי.
"כן, ברור" אמרתי לו, שוב עם אותו החיוך המטומטם מרוח על פרצופי. לא משנה כמה ניסיתי, פשוט לא הצלחתי להפסיק לחייך.
ירדנו במדרגות לכיוון קומת הקרקע ביחד, לא אומרים מילה. לואי עדיין טיפה התנדנד, אבל היה נראה שכיף לו.
"שעה בשירותים, לואי?" שמעתי את ג׳מה צועקת מהסלון, ולואי הביט בה בבלבול.
"זה לא היה שעה..." הוא ענה, ואני צחקקתי.
הגענו לסלון, וראיתי את כולם בדיוק באותו המקום שהיו בו לפני, רק שהפעם גם זאיין היה בסלון, וישב ליד ג׳מה וסטן.
"מה שלום הזוג האהוב עליי?" לואי הלך לכיוון ג׳מה וסטן ושיחק בשיער שלהם בהתגרות. ג׳מה הביטה בו במבט מעוצבן. ידעתי שיש ביניהם משהו, למרות שיכול להיות שהוא אמר זאת בצחוק.
"להיעלב?" אחת הבנות אמרה מהספה השנייה, מגחכת. היא קמה והלכה לכיוון לואי, ונישקה אותו ארוכות על שפתיו.
רגע, מה?
"בוא, אני חושבת שהגיע הזמן ללכת הביתה" היא אמרה לו, ונישקה אותו בשנית, הפעם נשיקה קצת יותר קצרה.
לואי הנהן והתרחק ממנה מעט. לאחר מכן הוא העביר את מבטו לכיווני. "ביי הארי, היה לי כיף להכיר" הוא אמר בחיוך, והם יצאו ביחד מהבית.
ובאותו הרגע,
ירד לי החיוך מהפנים.
💙💚
הסיפור קצת מתחיל להסתבך..
מקווה שאהבתן לבנתיים!
אוהבת המוןןןןןןןן
YOU ARE READING
Habit || Larry Stylinson
Fanfic** גמור ** "על מה יש לנו לדבר? הייתי שיכור. קורה." -- "אם זה מה שקורה כשאתה שיכור, אתה בבעיה רצינית." "אוקיי, אז אני בבעיה. תן לי לפתור את הבעיות שלי בעצמי." פאנפיק על לארי סטיילינסון :) ** מכיל קטעים מיניים **
