בין העצים

פרק 2- ???

השיעור התחיל ולמרבה ההפתעה, מורה לא מוכרת נכנסה לכיתה והכריזה על שיעור חופשי. אני וחבריי ישבנו ביחד סביב השולחן העגול החסר תכלית. האווירה הייתה מתוחה ומוזרה, כולם דממו ונשארו בשתיקה.

הפנים של כל אחד מהתלמידים היו מתוחות, עיניים חשוכות מכוערות וזועמות, כאילו קרה משהו שאני לא מודע אליו. מרגע שמורת השקט נפרצה, הפתעה חזקה שטפה את כולם. חבר טוב שלי, בני, שישב שם התעורר מסבלו, בני הוא הילד הכי גדול בגיל מבין כולנו אך התנהג כמו הילד הכי קטן מבין כולנו, הוא גבוה עם שיער קצוץ בצבע שחור, רוב המטרות שלו בחבורה זה לצחוק ולעשות שטויות. הוא פתח את הפה ומילותיו חולפות בחדר, "מה תגידו על משחק?" נשמעה קולו החלש. כולם התבוננו בו בפליאה. עיניו היו מראות חידוש, כאילו גילה משהו מדהים. הצעתו זרמה באוויר, ואני ידעתי שיש לו רעיון אחר בראש, משהו שלא הולך להיות מוצא חן בעייני, וככה בעצם הסיפור התחיל.

"נשחק בסיפורי צ'יזבטים," הוא אמר בגאווה. "כל אחד מאיתנו יספר סיפור מפחיד. סיפור שמבוסס על סיפור אמיתי, מהאלה שנשמעים רק בחושך הלילה. סיפורים שיגרמו לנו לשכוח את הזמן והמקום, שעוטפים אותנו ברוח המסתורין והאימה." אמר ועשה פרומו למשחק שכולם כבר מכירים.

הצעתו של בני גרמה לי להתרגש אבל לא במובן הטוב. הייתי מאוד אוהב סיפורים מפחידים ומסתוריים, אך עכשיו הרגיש לי שזה לא מתאים, במיוחד לא אחרי מה שקרה, והעובדה שנויה יושבת לצידי. הרעיון של לשבת סביב השולחן העגול ולחלוק סיפורים מרתקים היה יכול להיות מושלם רק בלי הקטע של האימה. נויה ישבה ביחד איתנו צמוד אליי אך למרות שהרגשתי אותה פיזית הנוכחות שלה נעלמה.

בני התחיל לספר את סיפורו ראשון. "הסיפור מתחיל, על נער בגילנו שטייל בבניין בית הספר שלנו. במהלך ההליכה, הוא התקשה לנשום והרגיש את האוויר מצטבר בסבלנות סביבו. בשקט ובזהירות, הוא התקרב למקלט הגדול של הבית ספר. כי משהו משך אותו לשם, הוא האמין שקראו בשמו משם למטה,

״הילד נכנס למקלט ושם הוא גילה אור עמוק בפנים. הוא התקדם בתוך המקלט וראה צללי דמויות מסתוריות נוגעות בקירות. הוא התחיל להתקרב אליהן, וככל שהוא התקרב, הדמויות היו נראות ברור יותר.

״הילד התבונן בדמות הראשונה, ילדה קטנה שמלאו לה לא מזמן עשר שנים ששמה סופיה, ילדה חמודה וחייכנית בעלת שיער בלונדיני ארוך עד הישבן, עיניים גדולות ואפורות, חסרות גוון וכלל חיים, עם רווח בשיניים שמבליט את חיוכה הגדול מאוזן לאוזן. הילד הפנה את עיניו לדמות השנייה וראה את ג'ק, ג'ק היה הצל של הילד שנכנס לשם, צל שעוקב אחריו מהרגע שנכנס, אך עושה תנועות שונות משלו. הוא ראה שם עוד מגוון דמויות שכבר חסרות פנים, ואף זוג חביב שהולך יד ביד, הנערה עם שיער חום גולש ונער גבוה עם תלתלים.

״כל דמות סיפרה על חוויה מפחידה משלה. הדמויות הסבירו לילד שהן נמצאות שם מאז ומתמיד, ומחכות לקראת רדת החשכה כדי להשתחרר ממעצורן האימתני. הילד האמין לדמויות ולסיפוריהן המסעירים, בתחילה הוא התלהב מהסיפורים המרתקים וזה מה שגרם לו להישאר שם עוד ועוד, הוא הסתקרן לשמוע את הסיפורים של כולם.