פאנפיק חדששששש 😍❤️
ושני פרקים בבת אחת!!!
בלי חפירות מיותרות- קריאה מהנהההה 😍
💚💙
נקודת מבט הארי💚
"תשים לב לאן אתה הולך, אידיוט." הוא אמר וצחק מיד לאחר שהתנגש בי בחוזקה וגרם לכל הספרים ליפול מידיי. שפשפתי מעט את הכתף שנפגעה. ניסיתי שלא לשדר כאב, למרות שלעזאזל, זה כאב.
ליאם, חברי הטוב ביותר- ואם להיות יותר ספציפי- חברי היחיד, העביר את מבטו ביני לבין אותו האדם. יכולתי לראות את דמו רותח בעורקיו, ואת ידיו מתאגרפות בכעס. "אבל אתה נכנסת בו, מניאק!" הוא ניסה להגן עליי, אך הבחור כבר המשיך ללכת בחוסר עניין, וכל מה שיכולנו לשמוע היה את צחוקו המתגלגל.
ניסיתי לצאת מהלחץ שהספקתי להיכנס אליו מהתקרית המשפילה. דופק ליבי הואץ ורגליי רעדו ללא שליטה. ניסיתי להתמקד בנשימות עמוקות תוך כדי שעצמתי את עיניי.
זה בסדר. זה בסדר. הכל יהיה בסדר. הוא הלך.
ליאם עזר לי בכך שהרים את ספרי בית הספר שנפלו מידיי על הרצפה והביא לי אותם בחזרה. "תודה ליאמו." אמרתי בקול חלש כשהצלחתי לפקוח את עיניי, מחייך חיוך קטן.
ליאם הביט בי עם מבט מרחם שלא אהבתי. "אני לא מבין למה הם כל כך נטפלים אליך, האזה." הוא סינן בשקט, ואני משכתי בכתפיי.
"אני לא יודע. כנראה תופעות הלוואי של לצאת מהארון בתיכון." אמרתי חצי בצחוק, למרות שידעתי שיש הרבה אמת במה שאמרתי.
אף פעם לא הייתי הבחור הכי מקובל בבית הספר, או אפילו קרוב לזה. רוב הזמן ליאם היה החבר היחידי שלי, וזה הספיק לי לגמרי. המצב החברתי שלי הסתכם בכך שאף אחד לא דיבר איתי. אף אחד לא ידע מי זה הארי סטיילס, והייתי מרוצה מזה. לא הייתי צריך יותר מליאם, ואולי חבר או שניים מידי פעם. נהניתי להרגיש בלתי נראה, מבלי לקבל תשומת לב חיובית או שלילית מאף אחד.
ההצקות התחילו אחרי שיצאתי מהארון, או יותר נכון, אחרי שהוציאו אותי מהארון. חשבתי שזה יהיה בסדר, שכולם יהיו מקבלים ותומכים. אין לנו כל כך הרבה להט"בים בבית הספר, אבל את המעטים שכן משתייכים לקהילה כולם קיבלו בזרועות פתוחות.
אך משום מה כשזה היה מדובר בי, פתאום זה לא בסדר להיות הומו. לפני כן הייתי בלתי נראה, וברגע שכולם גילו שאני הומו, התפללתי שאחזור להיות אחד כזה. היו מציקים לי, מעליבים אותי ומשפילים אותי, וכל זה רק במקרה הטוב. בימים פחות טובים, הם היו מכים אותי. הם היו בועטים בי, סוטרים לי, גורמים לי להתקפל מכאבים על הרצפה. למזלי, זה היה קורה רק לפעמים.
ולצערי, לא היה בבית הספר שלי אף גבר הומוסקסואל חוץ ממני, כלומר, אף אחד שיכול להזדהות איתי. ההצקות היו מופנות רק אליי.
YOU ARE READING
Behind Closed Doors || Larry Stylinson
Fanfiction**גמור** הם היו הפכים גמורים. הארי מופנם, לואי רועש. הארי שנוא, לואי אהוב. הארי הומו, ולואי.. זה עדיין בסימן שאלה. אז מה קורה כשלואי מחליט להפנות את השאלה לאינטרנט, ושם הוא מכיר את הבחור שעומד לשנות את הכל? פאנפיק על לארי סטיילינסון :) אזהרות- * מכי...
