פרק פרקקקק ❤️
יש ביקוש לחפירות של ההתחלה
אז
כאילו
מה קורהההההההההההה
איך החיים
איך עברה השבת?!
ועכשיו אחרי שחפרתי
קריאה מהנה ❤️
💚💙
נקודת מבט לואי 💙
"מסיבה אצל ג'יימס. מחר. תביאו בירות." ניק זרק במשפטים קצרים כשהתיישב לידנו בשולחן.
"אצל ג'יימס? הבחור בכלל יודע מה זה מסיבה?" זאין גיחך בטון מתנשא. "אנחנו חייבים ללכת. צריך להראות לו איך עושים מסיבה כמו שצריך".
"אני עדיין לא יודע אם נגיע, אמיליה לא כל כך אוהבת את הדברים האלה.."
"אז תגיע בלעדיה, ניילר. אתה מגיע טומו?" זאין שאל, ואני הנהנתי מבלי לומר דבר.
הגוף שלי היה איתם, יושב בשולחן הקפיטריה, אבל ראשי לא היה במקום. הראש שלי היה בשולחן של הארי, מנסה לקרוא את שפת הגוף שלו ושל ליאם, ובכך להבין אם הארי סיפר לו על הלילה שהעברנו ביחד.
פחדתי. בכנות, פחדתי. הייתה לי תחושה שאני יכול לסמוך עליו, הרי הוא בן אדם טוב. לא משנה כמה אפגע בו, ידעתי שאין שום מצב שהוא יפגע בי בחזרה. אבל פשוט לא הצלחתי.
לא יכולתי שמישהו ישמע על הלילה. לא יכולתי שמישהו יחשוד בי שאני הומו, ולא יכולתי שמישהו ישאל שאלות לגבי המצב שלי בבית. לא יכולתי להרשות לעצמי שאחד משני הסודות האלו יתגלה, ולכן לא הצלחתי לסמוך על הארי. הייתי חייב לדעת שהוא יסתום את הפה שלו.
גם אם חשבתי לצאת מהארון בתקופה הקרובה, המחשבה הקטנה ההיא נרמסה ומתה. לא אחרי מה שקרה עם אבא שלי. לא אחרי כל תגובה ותגובה של חבריי, ובעיקר אלו שמגיעות מפיו של זאין. הרגשתי שאני לא מסוגל לזה, לא כל עוד אני בתיכון. אולי כשאסיים את הלימודים ואתחיל ללמוד בקולג' אוכל לצאת מהארון בפני כולם.
הדבר שעשה לי הכי רע היה לחשוב על אד. הוא ירצה לצאת עם אידיוט דפוק כמוני? עם מישהו שמתבייש במי שהוא, ולא רוצה לצאת מהארון? כל כך רציתי שניתן לסיפור שלנו הזדמנות בחיים האמיתיים, אך לפעמים הרגשתי שזה לא אפשרי. אד נתן לי הרבה יותר ביטחון במי שאני, אבל חזרתי לנקודת ההתחלה, ושנאתי את זה כל כך.
אני לא יכול להיות מי שאני.
נהייתי פרנואיד. בכל פעם שהארי הביט לכיווני או לחש משהו לליאם, הרגשתי את דפיקות הלב שלי מתחזקות עוד ועוד. לא הייתי צריך ללכת אליו בלילה. לא הייתי צריך להתכרבל איתו, למרות שזה הרגיש כל כך נכון.
הרגשתי איך הוא נרגע בתוך ידיי. חום הגוף והנשימות הקטנות שלו הצליחו להרגיע גם אותי. לעזאזל, זאת הייתה השינה הטובה ביותר שהייתה לי בחיי.
אבל זאת הייתה טעות.
YOU ARE READING
Behind Closed Doors || Larry Stylinson
Fanfiction**גמור** הם היו הפכים גמורים. הארי מופנם, לואי רועש. הארי שנוא, לואי אהוב. הארי הומו, ולואי.. זה עדיין בסימן שאלה. אז מה קורה כשלואי מחליט להפנות את השאלה לאינטרנט, ושם הוא מכיר את הבחור שעומד לשנות את הכל? פאנפיק על לארי סטיילינסון :) אזהרות- * מכי...
