בוקר של פרקקקק ❤️🥳
קריאה מהנההההה😍
💚💙
קמתי בבוקר למחרת עם היד של לואי עטופה סביב מותני, מקרבת ומצמידה אותי אליו. זאת הייתה תחושה נעימה באופן מפתיע, אך לא יכולתי שלא להרגיש חוסר נוחות מלהיות עד כדי כך קרוב אל הבריון שלי, האדם אותו אני אמור לשנוא יותר מהכל.
והחלק הגרוע ביותר היה שלא הרגשתי שאני באמת שונא אותו.
היה לי עוד סיוט בלילה, דבר שהייתי רגיל אליו. דבר שגם אחותי ואימי היו רגילות אליו ואחרי שהחליטו שאין דרך אמיתית ויעילה להתמודד עם זה, בחרו לנסות להתעלם. אבל לואי לא התעלם. אולי הוא התנהג כך בגלל שהוא פשוט ישן לידי ולא רצה שאמשיך להעיר אותו מהשינה בלילה, אבל הייתי כל כך מופתע מכך שהוא ידע איך להרגיע אותי ומה לעשות. הייתי מופתע מכך שהיה לו אכפת, כי באמת הרגשתי שאכפת לו.
ובכל זאת הרגשתי חוסר נוחות. בכל זאת המשכתי להזכיר לעצמי שזה לואי טומלינסון, והוא לא בן אדם טוב. הוא לא בן אדם נחמד או אכפתי מטבעו, ואסור לי לסמוך עליו.
בנוסף, לא יכולתי שלא להרגיש אשמה על כך שהסכמתי לו לישון איתי באותה המיטה. אתמול בלילה זה לא הרגיש לי מזיק, הרי הוא היה נראה די נסער והרגשתי שלתת לו לישון על הרצפה לא יהיה נכון מוסרית. הוא ניסה להסתיר את זה, אבל הוא היה לחוץ, הצלחתי לראות את זה בעיניים שלו. הוא היה צריך מיטה חמה ונוחה לישון בה, לא את הרצפה הקרה.
אז התחשבתי בו ונתתי לו את המיטה שלי למרות הסיפור עם וויל. למרות שרק אתמול אמרתי לו שנגרום לזה לעבוד, ובאמת התכוונתי לזה, אף על פי שהיו בי המון חששות. עדיין לא ידעתי איך אגרום לסיפור ביני לבינו לעבוד, וקול בראשי המשיך לצעוק עליי שזה לא יקרה ושאני משלה אותו סתם.
כל כך רציתי לראות אותו, אבל ידעתי שמי שאני מציג בהודעות הוא לא מי שאני במציאות. וויל צריך איתו מישהו שבטוח בעצמו, שיודע מה הוא עושה. לא מישהו שצריך חיבוק כי הוא חלם סיוט בלילה.
"בוקר טוב." הקול הישנוני והעדין של לואי קטע את מחשבותיי. הוא ניתק את המגע בינינו והתרומם מעט מהמיטה. הוא נשען על ידו הימנית בעוד השתמש בידו שמאלית כדי לשפשף את עיניו בחוזקה.
"בוקר טוב, סליחה על אתמול בלילה." אמרתי לו, קולי היה נשמע צרוד מהרגיל בגלל שרק התעוררתי.
"זה בסדר, תודה שנתת לי להישאר כאן".
"אתה יכול לספר לי למה היית צריך לישון כאן?" שאלתי אותו, גורם לו להביט עמוק בעיניי. עיניו היו כחולות ובהירות יותר בתאורה הטבעית של החדר שלי, מה שנתן להן מראה יפה אפילו יותר. בנוסף, זה גרם לי להבין שהווילון לא אטום מספיק, מה שלא הפריע לי אך אולי הפריע ללואי. בכל זאת- הווילון שלו תמיד סגור.
YOU ARE READING
Behind Closed Doors || Larry Stylinson
Fanfic**גמור** הם היו הפכים גמורים. הארי מופנם, לואי רועש. הארי שנוא, לואי אהוב. הארי הומו, ולואי.. זה עדיין בסימן שאלה. אז מה קורה כשלואי מחליט להפנות את השאלה לאינטרנט, ושם הוא מכיר את הבחור שעומד לשנות את הכל? פאנפיק על לארי סטיילינסון :) אזהרות- * מכי...
