פרק 3

2K 159 50
                                    

אנטוניו ~

הרבה מצופה ממך כשאתה היורש של אביך.
כבר מגיל קטן נכנסתי לעולם הזה , אבא שלי לימד אותי כל מה שאני צריך לדעת כבר מגיל קטן.

הייתי אכזרי , לא נתתי לאנשים לחשוב אחרת. המאפיה שלנו קיימת כבר 100 שנה. אנחנו בין המאפיות הכי ותיקות באירופה אין אחד שלא מכיר אותנו. כולם יודעים גם לא להתעסק איתנו.

"אנטוניו , שאתה ופאולו תחזרו הביתה." אבא שלי אומר בשיחת טלפון.

"אנחנו בדרך." אני עונה ומנתק את השיחה. מה שלמדתי עם אבא שלי זה שלא לשאול שאלות בגלל שאתה לא תקבל אותם.

אני הולך לכיוון המחששה יודע ששם פאולו נמצא.

"אה רגע בטח אין לך-," שמעתי את פאולו מדבר אבל נקטע על ידי קול נשי.

"חמישה קעקועים." היא עונה.

"את בהחלט לא אישה שרגילה לפה." פאולו אומר והקול הנשי צחק.

"פאולו , אנחנו צריכים ללכת." אני אומר ונכנס לשדה הראייה של פאולו והבחורה.
ממה ששמעתי את פאולו , פאולו צדק. היא הייתה שונה מכל הנשים שאי פעם הכרתי או ראיתי במהלך החיים שלי.
היא מעשנת ויש לה קעקועים לפי מה ששמעתי מהשיחה שלהם , אבל היה לה יופי שאין לאף אחת מפה. שערה שחור כפחם ארוך וגלי כל כך מתאים לה. עורה היה לבן , עיניים שחורות. כמו שאמרתי היא יפה.

רואים שהיא לא השתלבה פה היא גדלה במקום אחר וכנראה גם בקבוצת חברים אחרת , וזה מה שעשה אותה מעניינת.

בדרך כלל הילדים שנמצאים פה אלה הילדים שנמצאים במאפיה , ואותה לא אני לא מכיר אישית כי אני אמור להכיר את כולם. אבל אם האינטואיציה שלי צודקת אז כנראה היא הבת של לורנצו מנצ'יני. החייל שהצטרף לא מזמן , הוא היה מחוייב למאפייה אבא שלי פעם אחת עזר לו במשהו והוא לא החזיר לו טובה.
על כך הוא היה אמור למות.
אבל כשאבא שלי גילה שהוא היה איש צבא בעבר , זה נתן לו יתרון.
הוא החליט שזאת תהיה הטובה שלו בכך שהוא יהיה אחד מהחיילים שלנו.

"כבר?" פאולו שואל.

"כן , קום." אמרתי בחוסר סבלנות , מתעלם ממבטה שבחן אותי.

"אני מצטער שאני משאיר אותך פה לבד , אני בטוח שאת תרגישי בחסרוני רוב היום בשיעורים." פאולו אומר לה והיא צוחקת. היה לה צחוק של מלאך.

"פאולו." אני אומר בחוסר סבלנות , פאולו נאנח והלך איתי.

כשיצאנו משדה השמיעה שלה פאולו שאל "מה היה כל כך דחוף?"

"הקאפו אמר לנו לבוא הביתה." אני אומר.

"אתה יודע למה?" פאולו שואל.

"לא , אבל זה לא שאני יכול או מעוניין לשאול." אני אומר ופאולו מהנהן. נסענו בנסיעה מהירה לכיוון האחוזה שלי. נכנסנו לחדר הפגישות וסגרנו את הדלת.

בית ספר למאפיונרים {1} בשכתובWhere stories live. Discover now