פרק 48

920 76 40
                                    

אנטוניו ~

"אני מקווה שהכל מוכן להיום בערב" אני אומר בפגישה.

"הכל מוכן קאפו" פדריקו אומר לי בכבוד.

"והשבויים?" אני שואל.

"מחכים למוות שלהם" טיאגו אומר באכזריות.
מה שאהבתי בטיאגו זה שתמיד היה אפשר לסמוך עליו שיבצע הכל.
הוא אכזרי , פראי , פתיל קצר שהשתלם למאפיה.
הוא החייל המושלם.

"אני רוצה שכולם יראו מה שקורה למי שמתעסק איתי או עם המשפחה שלי" אני אומר באיום.

"אני יכול להבטיח לך , שאחריי ההצגה הקטנה של היום אף אחד לא ירצה להתעסק איתך" לורנ'צו אומר.

"העובדה שגם מחקת מאפיה שלמה תוך שבועיים , ולא סתם מאפיה , מאפיה חזקה זה יגרום לאנשים לא לפקפק בך יותר" סגן בכיר אחר שלי אמר לי.

"אני רוצה להגדיל את השטח של המאפיה" אני אומר.

"אתה רוצה להשתלט על כל איטליה?" פדריקו שואל.

"כן , השגנו את השטח של הספרדים אבל אני רוצה להשתלט על כל איטליה" אני אומר.

"ואיך נעשה את זה קאפו?" פדריקו שואל.

"אנחנו המאפיה הכי חזקה באיטליה וזה ידוע , אבל אם נעשה ברית עם המאפיות היותר חלשות באיטליה , נוכל להגדיל את הכוח שלנו" אני אומר.

"אתה רוצה לשדך להם מישהי או מישהו?" לורנצו שואל כלא מבין.

"לא , זה פשוט מאוד המאפיות האחרות שבאיטליה יותר חלשות פחות חיילים , פחות נשק" אני מסביר את עצמי.

"נעשה איתם ברית שהם יהיו בשליטתי ואני אספק להם את מה שצריך , והקאפו שלהם יהיה אחראי על השטח שלו אבל באותו הזמן זה על השם של המאפיה שלנו" אני מסביר את עצמי בקול סמכותי.

"איך תעשה את זה בדיוק?" סגן בכיר אחר שואל.

"הזמנתי אותם להצגה שלנו היום" אני אומר בחיוך מאיים.

"אנחנו איתך לאורך כל הדרך , אני חושב שהגיע הזמן ושאנשים סוף סוף יפחדו מהשם שלנו" לורנצו אומר ואני מחייך חיוך אכזרי.

לאחר כמה שעות ותכנונים עם לורנצו פאולו וטיאגו , התחלתנו להתארגן.
לבשתי חולצה מכופתרת שחורה עם מכנס שחור מחוייט.

ענדתי את חגורת הנשקים והסכינים שלי וסידרתי את שיערי.

"שנצא?" פאולו שואל.

"כן" אני אומר.

אני פאולו נכנסנו לאוטו שלי ונסענו לכיוון היער.

"יהיו מלא אנשים , כל המאפיות החלשות מאיטליה באים" פאולו מעדכן אותי.

"מעולה" אני אומר.

"והשבויים?" אני שואל.

"מחכים לך" פאולו אומר ואני מהנהן.

כשהגענו , יצתאנו מהאוטו וכולם כבר חיכו לנו.

"הכל מוכן, מחכים רק לך" טיאגו אומר כשהוא הולך לידי.

"אסור לפשל , זאת הדרך שלי להראות שאני הכי חזק בעולם התחתון באיטליה" אני אומר בקול קאפו.

"זה כבר ידוע אנטוניו" פאולו אומר.

"אני רוצה שכל המאפיות הקטנות שפה יפחדו ממני , אני רוצה שהן יהיו תחת חסותי" אני אומר.

"וזה יקרה , אנטוניו על מה אתה דואג?" טיאגו שואל.

"אני לא דואג , להפך אני מחכה לזה בקוצר רוח" אני אומר בחיוך מאיים.

כשהגעתי כולם השתתקו , עליתי על הבמנה הקטנה שהייתה קצת מוארת מהמדורה.

"בטח אתם שואלים את עצמכם למה אתם פה" אני מתחיל כשאני מדבר בקול הקאפו שלי.
הקול שהיה מאיים ומפחיד.

"אני הולך להראות לכם מה קורה עם מי שמתעסק איתי או עם המשפחה שלי" אני אומר באיום.

"תביאו לי את השבויים" אני פוקד על החיילים שלי , החיילים שלי העלו לבמה את כריסטיאן , הקאפו לשעבר של המאפיה של הספרדים ואת היורש שלו דימיטריו.

גופם היה חבול ומלא בדם , החיילים הושיבו אותם על הרגליים שלהם כשהם כבולים בשרשרת ברזל.

"אתם בטח לא מזהים אותם עם כל הפצעים והדם , אבל זה כריסטיאן הקאפו לשעבר של המאפיה של ספרד ובנו היורש דימיטריו" אני מרים את קולי בקול קאפו , שכולם ישמעו.

"הם התעסקו איתנו , הם חטפו את אחותי , התעסקו עם האישה שלי ועם האישה של הקונסליירי שלי , בתמורה לכך שרפנו להם את כל המאפיה בשבועיים , זה מה שיקרה לכל מי שיתעסק איתי" אני אומר באיום.

אני מוציא את הסכין שלי מהחגורה , הצמדתי את הסכין לגרון של כריסטיאן.
רכנתי לאוזניו ולחשתי לו.

"איך זה להרגיש להיות מובס על ידי קאפו בן 19?" אני שואל באיום עם חיוך מפחיד.

אני מתיישר ומשסף לכריסטיאן את הגרון , הדם שלו עף לכל כיוון וגופו נפל על האדמה.

"הייתי שואל גם אותך , אבל אין לך לשון" אני אומר ומחייך חיוך מאיים.

אני משסף את גרונו של דימיטריו והוא נופל על האדמה.

"אני מציע לכם , לכל המאפיות של איטליה שפה , להצטרף למאפיה שלי ולהיות תחת חסותי אני אדאג לכם להכל , מי שיתנגד ימצא את עצמו מצטרף אליהם" אני אומר באיום.

"הביעו את התמיכה שלכם ואני אחוס אליכם" אני אומר באיום.

היה שקט , אבל כולם התחילו להביע את התמיכה שלהם , כולם ירדו לברכיים , ואני מחייך חיוך אכזרי.

אני אומנם רק בן 19 , הקאפו הכי צעיר שהעולם התחתון הכיר , אבל אני חיסלתי מאפיה שלמה , וכבשתי את איטליה.
כל המאפיות שבאיטליה עכשיו בשליטתי , אף אחד לא יכול להביס אותי.
כל מי שפקפק בי , כל מי שבגד בי כהקאפו שלהם בטוח מצטער על העובדה שהוא פקפק בי.

אני יותר טוב מכולם.

אני יורד מהבמה וכולם מראים לי כבוד , אני ופאולו נכנסים לאוטו שלי וחוזרים לבית שלי.

"תקבע למחר פגישה עם כל מי שהביע את התמיכה שלו בי , אני רוצה להסביר להם איך העניינים הולכים" אני פוקד על פאולו.

"אתה בלתי מנוצח עכשיו , בן דוד יקר" פאולו אומר.

"אתה בהחלט צודק בן דוד יקר" אני אומר.

רגע מתוק לסיים את היום.
מי שיתחיל איתי מלחמה הולך להצטער על היום שפתח איתי ושנולד בכלל.

בית ספר למאפיונרים {1} בשכתובWhere stories live. Discover now