בלה ~
הרגשתי לחץ , ידעתי שאני ואנטוניו היחידים שלא נמצאים פה.
מישהו בהחלט שיחק לנו במוח בכל פעם שהוא מפעיל את אותו השיר.
אנטוניו מתקשר למישהו בטלפון.
"אני צריך שתקח את בלה" אנטוניו פוקד.
"אנחנו בהיכל ההחלקה של אחותך , ויש פה מישהו ואני לא רוצה להעמיד את בלה בסכנה" אנטוניו אומר , הבנתי שהוא מדבר עם פאולו.
אנטוניו מנתק את השיחה ומושך בידי גורם לי לרוץ עם שמלה ונעליי עקב.
חכם שלך אנטוניו.
אנטוניו מריץ אותי לאחד מהחדרים שיש פה , כשנכנסתי הוא סגר את הדלת ונעל אותי וסתם את פי עם ידו.
בזמן הזה ניסיתי לנשום.
אנטוניו מוציא את האקדח מחגורת נשקים שלו ודורך אותה.
אנחנו שומעים צעדים לכיוונו ואני מתחילה להלחץ.
"בלה!" צעקה קראה בשמי.
"בואי תצאי החוצה , את יודעת שאף פעם לא חיבבתי מחבואים!" הצעקה נשמעה שוב והיה אפשר לזהות את קולו.
אני מנידה לאנטוניו בראשי מפחד ואנטוניו מסמן לי להיות בשקט.
"בלה! אני רק רוצה לדבר כמו שני חברים טובים!" קרלו צועק.
איך הוא ידע שאני פה?
לעזאזל למה הכנסתי את עצמי כשרציתי להרוג אותו.
"אני צריך שתהיי בשקט , אני צריך שתתחבאי בארון בגדים ושלא תצאי ממנו , מובן?" אנטוניו שואל ואני מהנהנת , אנטוניו מוריד את ידו מפי.
"אתה רוצה להכניס אותי לארון אנטוניו? רק קיבלת אותי" אני אומרת , אני מצטערת זה היה חזק ממני. אבל אנטוניו רק נתן לי מבט משתק.
"תכנסי לארון" אנטוניו פקד עליי , מיהרתי לעשות את הבקשה שלו.
אנטוניו ~
פתחתי את הדלת מהנעילה אחריי שבלה נכנסה לארון.
יצאתי מהחדר והמסדרון היה ריק מבן אדם.
אני נשאר דרוך ורציני בזמן שאני מחפש את קרלו רמרו.
הספרדים פתחו עם המאפיה מלחמה בזמן שהם גנבו לנו את הסחורה.
אבל הספרדים פתחו איתי מלחמה בזמן שהם חטפו את אחותי ואנסו אותה במשך יומיים , ושקרלו החליט להתעסק עם בלה.
"קרלו!" אני צועק.
"חשבתי שאתה לא אוהב מחבואים!" אני צועק בחזרה.
"אז אולי תצא מהמחבוא שלך? ותתן לי לראות אותך" אני צועק.
הלכתי לכיוון הכניסה ונשארתי עם הגב לכיוון הנגדי של הכניסה.
הרגשתי יש על הכתף שלי והלב שלי קפץ.
"מה אנחנו עושים?" פאולו שואל.
"מה אתה דפוק!" אני צועק עליו.
"לקח לך מלא זמן לבוא" אני אומר לו כששנינו דרוכים ומסתכלים לכל הכיוונים.
"כן כי אולי מישהו היה צריך להחזיר את קמילה!!!" פאולו צועק עליי בשקט.
"ממתי נהייתי בייביסיטר?" פאולו שואל ונאנח.
"זה היה חד פעמי , פאולו" אני אומר לו והוא מגלגל את עינייו.
"אהה!" נשמעה צעקה של בלה , אני ופאולו רצנו לכיוון החדר שדאגתי שתשאר שם , אבל כשאני ופאולו הגענו זה היה מאוחר מדי.
קרלו תפס אותה והחזיק אותה וכיוון את קנה האקדח לראשה.
"סלבטורה , אני לא מעוניין בלרצוח אותה" קרלו אומר.
"לשם שינויי.." קרלו אומר במלמול.
"היי! זה האקדח שלך אנטוניו! אומנם היא לא החזירה לך ליום למחרת , אבל זאת גם הזדמנות טובה לקבל בחזרה את האקדח" פאולו אומר מתלהב ואני מגלגל את עיניי.
"לא , אני דווקא חושב שאשמור על האקדח , אני חושב שבלה תרצה סוג של מזכרת ששייכת לאנטוניו" קרלו אומר ואני מרגיש את העצבים שלי אבל עדיין נשאר דרוך , אסור לי לעשות טעויות בידיעה שאלה החיים של האישה שלי.
"אם תגרום לשיערה אחת ליפול מראשה , אני ארצח אותך ואשרוף את כל השטח שלך , וזאת הבטחה קרלו" אני מאיים בקול אפל.
"לעזאזל אנטוניו , אנחנו צריכים להרוג כל כך הרבה מהמאפיה הספרדית" פאולו אומר.
"אני יודע נכון? אבל זה כאילו מגיע להם על זה שהם התעסקו איתנו" אני אומר לו.
"זה כאילו הם בכוונה רוצים לראות את השטח שלהם עולה באש" פאולו אומר ואני מסכים איתו.
"אבל זה כיף לשרוף דברים" אני אומר ופאולו מהנהן.
"אני עדיין מחזיק בבחורה שלך" קרלו אומר ורוכן לכיוון אוזנה.
"אנטוניו , אל תעשה טעויות החיים שלה תלויים בך" פאולו מזכיר לי.
"חתיכת אנס!" בלה צועקת לאחר שקרלו לחש לה משהו.
"למה אנחנו פשוט לא יורים בבן זונה הזה?!" פאולו שואל אותי לא מבין.
"כי הוא פאקינג מאיים על בלה עם קנה צמוד לראשה!" אני צועק עליו בחזרה.
בלה ~
הכל נהיה כל כך מהר , נשמעו 2 יריות וצעקה נשמעה.
האקדח של קרלו נשמט על הרצפה והרמתי אותו לפניי שהוא ירים אותו.
"חתיכת בן זונה! , ירית לי ביד!" קרלו צועק.
"התעסקת לי עם האישה" אנטוניו צועק בחזרה , אני מכוונת לכיוון קרלו את האקדח שהיה דרוך.
"בלה , בלה , זה אני! זה קרלו חבר טוב שלך מהילדות!" קרלו אומר כשהוא מחזיק את ידו הפצועה מירי.
"בטוח? קרלו שאני הכרתי לא היה אונס את תרזה ולא היה מנסה להרוג אותי!" אני צועקת , רעד עבר בגופי אבל רציתי לסיים איתו.
רציתי להרוג אותו.
"בלה , תניחי את הרובה" קרלו אומר.
"תסתום את הפה!" אני צועקת , אני מתחילה להתחרפן ומרגישה את ראשי מסתחרר.
הסיטואציה הזאתי הייתה יותר מדי.
שמעתי קולות בראשי , וראיתי נקודות שחורות אבל הבן אדם היחידי שראיתי בכל הסיטואציה פה , זה קרלו.
אני יורה לכיוונו ודם עף לכל כיוון , ובמיוחד עליי.
איך מערב כל כך יפה? זה נהפך לערב של סיוט?
אני רואה שחור ועיניי נסגרות.
YOU ARE READING
בית ספר למאפיונרים {1} בשכתוב
Mystery / Thrillerספר ראשון בסדרה♥ {גמור} הספר נמצא בשכתוב♥ בלה ~ לא גדלתי כחלק מהמאפיה ולא נולדתי למאפיה. אבא שלי היה מחוייב לקאפו של המאפיה האיטלקית אבל הקאפו הבין שהוא יעזור לו יותר כחייל פשוט. כשאבא שלי הצטרף למאפיה רשמית , אבא שלי אמר לי שאני צריכה לעבור לבית ספ...
