פרק 10

1.5K 116 12
                                    

אנטוניו ~

יומיים שלמים. פאקינג יומיים שלמים אנחנו בחדר הפגישות.

"אתה כל כך פחדן" אני אומר בתיעוב כלפיי אבי.

"תזהר במילותייך , אנטוניו" אבא שלי מחה.

"לעזאזל , איך אפשר לקרוא לך אבא? אני כל כך מתבייש שאני הבן שלך" אני אומר , כל מי שהיה בחדר הפגישות הסתכל עלינו.

"תזהר אנטוניו , אתה הולך על חבל דק" אבא שלי מאיים.

"הבת שלך פאקינג יומיים אלוהים יודע איפה , ואתה כל כך פחדן מלהגיב!" אני צועק. הרגשתי את העצבים , והרגשתי את הגעגועים שלי כלפיי אחותי. 

"היא הייתה על אחריותך!" אני צועק.

"בואו נגבש תכנית , לצעוק ולהאשים לא יעזור לאף אחד" אנדרה אמר ברוגע.

"תקראו ללורנצו מנצ'יני" אנדרה פקד על אמברטו. אמברטו התקשר ישר ללורנצו וניתק.

"איך הוא יעזור לנו בדיוק?" ניקולה מזלזל.

"הוא איש צבא" אני אומר בחוסר עניין.

"אנחנו הסתדרנו בלעדיו מלא שנים , לא צריך איש צבא לשעבר בשביל לעזור לנו לתכנן תכנית" ניקולה אומר ושותה מכוס הוויסקי שלו.

"אז אתה תגבש תכנית , אם זה כל כך מפריע לך" אני מציע וניקולה גיחך.

טיאגו שובר את המתח.

"מצאתי את המיקום של פרנצ'סקה" טיאגו אומר , אני ופאולו קמים ביחד לכיוונו ומקשיבים למה שהוא מסביר לנו.

"היא שעה מאיתנו , צריך להתחיל לצאת ולגבש תכנית אם אתם רוצים להחזיר אותה בחזרה" טיאגו אומר.

הדלת נפתחה וכולנו הבטנו לכיוון הדלת , משם נכנס לורנצו מנצ'יני.

לורנצו מנצי'ני מהנהן לכיווני ולכיוון אבי בכבוד ומתיישב.

"לורנצו קראנו לך לפה , כי אנחנו מעוניינים שתגבש תכנית פלישה" אבי אמר ללורנצו.

"כמובן קאפו , אני צריכה סרטוטים אם יש לכם" לורנצו אמר בכבוד אבל היה אפשר לשמוע את הפחד שנטף מקולו.

"טיאגו יראה לך הכל , אנחנו צריכים את התכנית פלישה לעוד חצי שעה , אתה תצליח?" אני שואל.

"כמובן" לורנצו אומר ואני מהנהן.

טיאגו מראה ללורנצו את המבנה הנטוש שבה פרנצ'סקה נמצאת.

"אתם בטוחים שהיא נמצאת שם?" לורנצו שואל.

"אתה חושב שהיא לא?" טיאגו שואל

"לא , אם כל הכבוד קאפו , זה לא נראה כמו מקום שהבת שלך תהיה פה" לורנצו אומר.

"אל תבלבל לי תמוח לורנצו , אנחנו נכנס לשם גם אם היא לא נמצאת שם" אבי אומר ומבטל את דבריו של לורנצו.

בית ספר למאפיונרים {1} בשכתובWhere stories live. Discover now