אפילוג

1.1K 96 224
                                    

~ לאחר שנה וחצי ~

אנטוניו ~

בכי של תינוק נשמע מהמכשיר.

"יפה" אני ממלמל מתוך שינה ומלטף את ידה של בלה.

"ממ?" בלה ממלמלת משינה.

"ריו בוכה" אני אומר.

"אז תקום , לזכרונך אני בהריון עם הבן השני שלך" בלה אומרת בתוקפנות מתוך שינה.

"כן צודקת , סליחה שהערתי אותך מלכתי" אני אומר מתוך פחד , אני קם מהמיטה ויוצא מהחדר לכיוון החדר של ריו.
אני משפשף את עיניי מרוב עייפות.

אני נכנס לחדר של ריו.
אני הולך לכיוון המיטת תינוק כשאני מגיע אני מרים את ריו.

"שש" אני אומר כשאני מחזיק את ריו.

"אתה רוצה שנעשה טיול למטבח?" אני שואל את ריו והוא מחייך , כאילו שהוא מבין משהו.

אני יוצא מהחדר של ריו ויורד לכיוון המטבח.

"קאפו אתה צריך עזרה?" חייל שלי שואל אותי.

"לא , אני חושב שבלה הכניסה למקרר בקבוקים" אני אומר בתקווה שלא נשמעה.

אני הולך למקרר ובודק אם יש.
בלה לא הכינה לי מראש.

"קאפו בטוח אתה מסתדר?" החייל שואל.

"אתה יודע להכין בקבוקים לתינוק?" אני שואל.

"כן יש לי תינוקת בבית" החייל אומר , החייל מכין לי בקבוק ומביא לי.

"תודה" אני אומר ועולה לחדר של ריו בחזרה.
לא משנה כמה פעמים בלה לימדה אותי להכין בקבוק לריו זה לא נכנס לראש.
אני בישול והכנה לא חברים טובים בשביל זה יש לי עוזרות בבית.

כשאני נכנס לחדר של ריו אני סוגר את הדלת ומתיישב על הספה שיש לו בחדר ונותן לו לאכול.

אני מסתכל על ריו.

"אבא ישמור עליך" אני אומר ומבטיח.

"עד שתוכל להגן על עמך אבל עד אז אני פה בשבילך" אני אומר ומנשק את המצח של ריו.

הדלת של החדר נפתחה והיה אפשר לזהות בטן ואת השיער השחור של בלה.

"הכנת בקבוק לבד" בלה אומרת בשקט כשהיא מתקדמת לכיווני.

"חשבתי לא באלך להתעורר" אני אומר בהתחכמות.

בלה ~

"חשבתי שאתה תצטרך עזרה" אני אומרת בחיוך ומתיישבת ליד אנטוניו.

אני מלטפת את הלחי של ריו בחיבה.

"דומה לאמא שלו" אנטוניו אומר בשקט.

"עד שיקבל את כל הגנים מאבא שלו" אני אומרת ואנטוניו מחייך.

"עד שהוא יהיה כמו אבא שלו" אנטוניו מתקן.

בית ספר למאפיונרים {1} בשכתובWhere stories live. Discover now