{יש קפיצות בזמן♥}
בלה ~
"מאמא , אני לשחק תופסת!" ילדה קטנה אומרת בקול רם מאושר.
ישבתי על שמיכה נעימה והרוח שהיה על פניי היה חמים.
היינו בשדה והכל היה יפה.
ביפ. ביפ. ביפ.
אני מחזיקה בראשי , לא יכלתי לשמוע את הצפצוף הזה כבר.
"תרוצי ראשונה ואני אתפוס אותך" אני אומרת בחיוך.
"ומה יקרה אם היא תתעורר רק עוד חמש שנים?"
אותן קולות , כל פעם מחדש , מאיפה הם מגיעים?
"מאמא אני רצה!" הילדה הקטנה אומרת כשהיא רצה , אני קמה ורצה לתפוס אותה עם חיוך על פניי.
ביפ. ביפ. ביפ.
"אני רואה ילדה יפה שלי" אני אומרת ורצה אחר הילדה הקטנה , אבל איך יכלתי להמשיך לרוץ כשיש בראשי קולות?
"תראי מה את עושה לי , את גורמת לי לדבר בידיעה שאת בכלל לא שומעת אותי"
דיבורים יותר מדי דיבורים. כאב לי הראש.
רציתי רק לשחק עם הילדה הקטנה.
"איפה פאפא?" הילדה הקטנה שואלת.
"מי זה פאפא?" אני שואלת ומפסיקה לרוץ אחר הילדה הקטנה.
ביפ. ביפ. ביפ.
אני מחזיקה בראשי , וסוגרת את עיניי בחוזקה.
"מאמא מצחיקה" הילדה הקטנה צוחקת.
מאמא? אני לא אמא.
מי זאת הילדה הקטנה הזאתי?
"מה שמך?" אני שואלת , הילדה מביטה בי במבט לא ברור.
"מאמא , את חולה?" הילדה הקטנה שואלת ומתקרבת לכיווני , אני מתכופפת והילדה מניחה את ידה על המצח שלי.
"אני אוהב אותך בלה"
בבקשה שהקולות יפסיקו!
אני מסתכלת על הילדה הקטנה , וכשהיא רצה לכיווני התחלתי לראות שחור.
"מאמא?"
ביפ. ביפ. ביפ. ביפ. ביפפפפפ
אנטוניו ~
אני רואה את העשן שכיסה את כל איטליה.
מחזה מרהיב לעיניי , אני מחייך חיוך שטני.
אני מנגב את הדם ואת השחור מהעשן על פניי.
"קאפו , נשארו לנו עוד 15 עסקים לשרוף" חייל שלי אומר לי באוזנייה.
"אני רוצה שתשארו כקבוצות , היום אנחנו מסיימים עם הבתי עסקים שלהם" אני פוקד בקול קאפו.
YOU ARE READING
בית ספר למאפיונרים {1} בשכתוב
Mystery / Thrillerספר ראשון בסדרה♥ {גמור} הספר נמצא בשכתוב♥ בלה ~ לא גדלתי כחלק מהמאפיה ולא נולדתי למאפיה. אבא שלי היה מחוייב לקאפו של המאפיה האיטלקית אבל הקאפו הבין שהוא יעזור לו יותר כחייל פשוט. כשאבא שלי הצטרף למאפיה רשמית , אבא שלי אמר לי שאני צריכה לעבור לבית ספ...
