בלה ~
ידינו היו שלובות.
ידענו שהיינו צריכים לקום כבר מהמיטה , אבל אני הייתי כבולה למיטה בזמן שאנטוניו היה כבול ליד שלי.
אף אחד לא רצה לקום.
רצינו שהרגע הזה ישאר , האם זאת עד כדי כך בקשה גדולה?
"אנחנו באמת צריכים לקום?" אני שואלת את אנטוניו כשראשי מונח על החזה שלו.
"כן" אנטוניו אומר.
"ואם באלי להישאר ככה לנצח?" אני שואלת.
"אני מבטיח לך שנתעורר ככה כל יום שרק תרצי" אנטוניו אומר , מילותיו החמות תמיד גרמו לרעד בגופי.
"אבל עכשיו את צריכה לקום" אנטוניו אומר.
"אתה תהיה בבית הספר?" אני שואלת.
לא , אבל יהיה לך את פאולו ואת טיאגו" אנטוניו אומר , מה חדש.
"חוץ מזה בבית הספר את יותר מתייחסת לפאולו" אנטוניו אומר.
"האם אתה מקנא?" אני שואלת בהתחכמות.
"אני מקנא בכל גבר שנמצא בקרבה שלך" אנטוניו אומר.
"אפילו בבן דוד שלך?" אני שואלת.
"אפילו בבן דוד שלי" אנטוניו אומר ואני מחייכת.
"אתה רכושני" אני אומרת.
"את עשית אותי רכושני" אנטוניו אומר בכנות.
"יש לי שאלה" אני אומרת.
"אם תרזה שואלת על הבית , מה אני אמורה להגיד לה?" אני שואלת.
"את שואלת אותי שאלה קשה" אנטוניו אומר.
"זאת שאלה פשוטה" אני אומרת.
"פשוטה למי בדיוק?" אנטוניו מוחה.
"לך" אני אומרת.
"קומי , את תאחרי" אנטוניו אומר ודוחף אותי מהמיטה.
מצאתי את עצמי על הרצפה.
"בן זונה" אני מקללת.
"למה את ישנה כל כך קרוב לסוף המיטה?!" אנטוניו שואל בצעקה.
"כי מישהו פה תפס חצי מיטה" אני אומרת בחוסר סבלנות.
אני קמה מהרצפה והולכת לכיוון חדר אמבטיה עושה את אירגוני הבוקר שלי.
לאחר חצי שעה שיצאתי מהחדר מקלחת אני רואה את אנטוניו עדיין במיטה.
אני מתקדמת לכיוונו ומעיפה ממנו את השמיכה.
אני תופסת בידו ומושכת אותו עד שנפל גם הוא על הרצפה.
אני הולכת לכיוון הארון שלי ומחליפה למדים של הבית ספר.
"את התחלת איתי ריב שלא תנצחי בו" אנטוניו אומר שהוא מתיישב על הרצפה ומסתכל עליי מחליפה בגדים.
"אתה התחלת אותו" אני מוחה ומחייכת חצי חיוך.
"לא ידעתי שאת היית על קצה המיטה" אנטוניו מגן על עצמו.
YOU ARE READING
בית ספר למאפיונרים {1} בשכתוב
Misterio / Suspensoספר ראשון בסדרה♥ {גמור} הספר נמצא בשכתוב♥ בלה ~ לא גדלתי כחלק מהמאפיה ולא נולדתי למאפיה. אבא שלי היה מחוייב לקאפו של המאפיה האיטלקית אבל הקאפו הבין שהוא יעזור לו יותר כחייל פשוט. כשאבא שלי הצטרף למאפיה רשמית , אבא שלי אמר לי שאני צריכה לעבור לבית ספ...
