פרק 47

1K 87 56
                                    

בלה ~

"אז זאתי שהושכרה להיות המטפלת של שארלוט , התפטרה" אני אומרת.
אפשר להבין למה.

"כן" פאולו מסכים.

"זה יום אחד , אני מבטיח שאני אמצא לה כבר מחר מישהי חדשה" פאולו מבקש.

"פאולו , קבענו דייט" תרזה מזכירה.

"אני יודע , תאשימי את העוזרת שהתפטרה כמה ימים לפניי החתונה של בלה ואנטוניו" פאולו מאשים.

"אי אפשר שלא לשמוע אותכם , אבל אני רוצה שתקחו אותי לזירה" שארלוט אומרת כשהיא מגיעה פתאום.

"אין לך תחרות , ואסור לך עדיין להחליק לבד בלי המאמנת שלך" פאולו אומר לשארלוט.

"אתם תהיו שם" שארלוט מחזירה.

"אנחנו לא מבינים בהחלקה על הקרח" אנטוניו אומר.

"לא בעיה שלי , אתם תקחו אותי לזירה או שכל אחד ואחד ממכם ישלם" שארלוט אומרת באיום.

"תחשבי שבאחד מן הימים את תגורי איתה" אני לוחשת לתרזה.

"כשזה יקרה אני אברח" תרזה אומרת.

"אתם תקחו אותי לזירה" שארלוט מוחה עם פאולו.

"אתה תפסיד בכל מקרה" אנטוניו אומר לפאולו , פאולו נאנח ושארלוט מחייכת ורצה למכונית של אנטוניו.

"אז אני מניחה שאנחנו הולכים להחלקה על הקרח" אני אומרת , יצאנו מהבית לכיוון האוטו של אנטוניו.

אנטוניו נכנס למושב הנהג ואני התיישבתי לידו , תרזה פאולו ושארלוט ישבו מאחורה.

"כמו משפחה אחת גדולה" שארלוט אומרת בחיוך.

"תתחילי להיות נחמדה , אחר כך נדבר על משפחה גדולה" פאולו אומר ושארלוט משלבת את ידייה בעצבנות.

אנטוניו התחיל לנהוג לכיוון הזירה.
בפעם הראשונה והאחרונה שהייתי שם , הרגתי את קרלו.

לאחר חצי שעה נסיעה , הגענו לזירה.

שארלוט רצה לכניסה של המבנה.

כשנכנסנו היא כבר שמה את המחליקים ונכנסה לזירה.

אני ותרזה הסתכלנו על שארלוט מחליקה בזמן שאנטוניו ופאולו הביאו לנו מחליקים.

אני לא מבינה גדולה בהחלקה , אבל היא עשתה הכל מושלם.
ילדה בת 5 ידעה כבר לעשות קפיצות באוויר מבלי עזרה של אך אחד.
זה היה נראה כאילו הזירה זה הבית שלה.
המקום שאליו היא שייכת , המקום שאליו היא מרגישה בטוחה.

אנטוניו ופאולו הגיעו והביאו לנו מחליקים.

"היא יודעת להחליק" תרזה אומרת.

"שנה הבאה היא הולכת לאליפות הראשונה שלה" פאולו אומר ומסתכל על אחותו בהערצה.

"היא נולדה עם כישרון" אנטוניו אומר.

בית ספר למאפיונרים {1} בשכתובWhere stories live. Discover now