פרק 9- הולי

318 14 10
                                    

ריה הניחה את הקופסה במרפסת הקדמית שלה והברישה את ידיה במורד הג'ינס שלה כשקמה.

"כמה יש לך שם?" צמצמתי את עיניי. זו הייתה קופסה די גדולה.

"כל ה-DVD, המגזינים והספרים שמכרו עד חמישים גוונים של אפור. כל הבוקר חיכיתי ליד הדלת למשלוחים למקרה שאמא שלי תאסוף אותם במקום."

צחקתי והרמתי את הקופסה. אלוהים, יש לה גם אבנים כאן?

ריה שילבה את זרועותיה כדי ללפף את הקרדיגן חזק יותר סביבה כדי להגן מפני הרוח הקרה. היא הנהנה למטה אל התיבה. "יש לך מושג עם מה את הולכת להתחיל?"

עם מה התכוונתי להתחיל? בטיפשות, עדיין לא עמדתי בפני השאלה. אמש היה מלא בפנטזיות להרוס את חייה של אלה קינגסטון. עדיין התלהבתי מזה, אבל הייתה לי תוכנית. ובכן, סוג של. פשוט הייתי צריך דברים מסוימים ואנשים מסוימים כדי לשתף פעולה.

"אני לא יודעת. קודם כל אראה מה מעניין אותו."

ריה צקקה בלשונה והינהנה. היא נראתה כאילו יש לה משהו אחר בראש, אבל היא עצרה אותו למעני. העמדתי פנים שלא שמתי לב ותפסתי את מפתחות המכונית שלי מהכיס.

"שוב תודה - על זה."

"אין בעיה, שטן המין הקטן שלי. עכשיו לכי וטלטלי את עולמו של הילד המסכן הזה - או תזייני, אני צריכה לומר אם אנחנו מדברוץ טכנית."

צחקתי ונתתי לה את האצבע, הלכתי חזרה למכונית שלי, תחבתי את הקופסה בתא המטען והסתובבתי לכיוון הדרך לרומן.

לא היו מכוניות בחניה, מה שאומר ששני הוריו בטח היו עסוקים וקיוויתי שזה מתכוון גם לאחותו. נשאתי את הקופסה במעלה המדרגות אל המרפסת. זה היה אטום כך שאף אחד לא יכול היה לראות בפנים, והודיתי לריה על כך כי יכולתי לדמיין מה השכנים יחשבו על איזו בחורה אקראית שסוחבת בעצם קופסת מין לרומן לבד בבית.

הם רק מניחים את האמת.

לא עכשיו

דפקתי על הדלת שלוש פעמים, חיכיתי בסבלנות, שיחקתי בקצות הקוקו שלי עד שצעדים הגיעו אליי ודמות מוכרת וגבוהה פתחה את הדלת.

"הולי?" הוא היה המום לגמרי. "מה את -"

"מה? חשבת שלהבריז ביום שישי אומר שאין היום? ממש ממש לא, חנון." דחפתי על פניו והנחתי את הקופסה על שולחן הקפה בסלון.

רומן עמד המום בפתח, לא ידע מה לומר או לעשות. "מ-מה את עושה כאן?"

"אמרתי לך. יש לנו עסקה." נאנקתי והנחתי את ידי על המותניים. "עכשיו אתה הולך לסגור את הדלת או שגם השכנים שלך רוצים להיכנס?"

רומן סגר את הדלת ברגע שהרמתי גבה. הוא גישש בידיו כשנכנס לסלון, הלגימה העצבנית שלקח לא נעלמה מעיניו.

MY $WEET ROMAN|| Hebrew Where stories live. Discover now