"אני כל כך מוכנה לזה." אמרה ריה כשעמדנו במסדרונות בית הספר מספר דקות לפני שהמוני התלמידים הגיעו כדי להתחיל את יום הלימודים. אמרתי לה שאלה היא זו שסיפרה למועדון הדרמה שיש לה הרפס והיא התחרפנה. היא גם לא האמינה איך אלה יכולה להיות כלבה כזו, אבל בכל זאת, עכשיו היא הייתה הרבה יותר מעורבת בתוכנית.
"מוכנה לה." חייכתי. היו בידינו את ערימות הניירות של יומנה של אלה. אלוהים, לנקמה היה טעם מתוק, לא? זרקנו אותם במסדרונות, הדבקנו אותם ללוקר, סייח אותם לחלונות ולדלתות הכיתה. אף אחד לא בא לראות אותנו, אז זה היה מושלם.
"אוי, אני לא יכולה לחכות לראות את המבט על הפנים שלה!" היא קרנה. "צדקת לגמרי בכך שהיא לא מסוגלת לשחק באש. הבחורה הזו הולכת להישרף עד תום." היא הדביקה צרור ניירות לארונות.
צחקתי וזרקתי כמה ניירות ליד הדלתות לקפיטריה. הבטתי בחזרה בטלפון שלי כדי לבדוק את השעה.
"לעזאזל, אנחנו צריכות לצאת לדרך. אנשים יגיעו בקרוב." הנהנו בראש וזרקנו את הניירות שנותרו באוויר, מיהרנו במסדרונות כדי להתנהג כאילו כלום לא קרה מעולם.
צחוקים ומלמולים פרצו במסדרונות כשריה ואני חזרנו לבית הספר כעבור חצי שעה. תלמידים עם העתקים של יומנה של אלה בידיהם, מצביעים וצוחקים, ידיים על פיות, מתלחשים ברכילות מקוממת. זה היה מראה של עיניים כואבות.
שמנו פעמינו לכיתה וצפינו בסצנה מתפתחת עוד יותר. עדיין לא ראינו את אלה אבל הציפייה הייתה גדולה מדי!
"ראית את זה?"
"אומייגד, אני לא מאמין!"
"תמיד חשבתי שהיא קצת מוזרה."
"איזה צמרמורת!"
הקשבתי לרכילויות עד שהמורה נכנסה, ברור מבולבלת וקצת מבולבלת מכל המאניה שמתרחשת בחוץ אבל בכל זאת, המשיכה לסתום לכולם את הפה וללמד.
"תסתכלי על זה." ריה לחשה לי באמצע השיעור ודחפה את הטלפון שלה לתוך כף ידי. זה היה סרטון של אלה מתרוצצת במסדרונות, קורעת את הסדינים בפנים כל כך אדומות שזה יכול היה לבייש את המחזור שלי. היא לא נראתה מאושרת.
"טוב. כמה זמן את חושבת שיעבור עד שאדם יראה אותם?" אחר כך שאלה אותי. אדם. מסיבה כלשהי, הוא החליק לגמרי את דעתי.
"אני לא יודעת." עניתי והסתכלתי לאחור על הלוח, המורה מדברת על משהו שממש לא אכפת לי ממנו ופתאום המחשבה שלי עלתה על דעתי. "לעזאזל, יש לי היום מבחן בכימיה." אוחח, לעזאזל.
"למדת בשביל זה?" ריה עצרה מלהביט בטלפון שלה כדי להסתכל על ההבעה שלי שכבר מקרינה את התשובה שלי.
"לא, אבל כמה קשה זה יכול להיות? הייתי מחונכת כבר כמעט חודש."
ריה הנהנה והביטה בחזרה בטלפון שלה בחיוך. "מאיפה הסרטון הזה הגיע בכל זאת?"
YOU ARE READING
MY $WEET ROMAN|| Hebrew
Romanceהייתי חייבת את הציון הזה אז זה מה שהצעתי לו, סקס. אבל למה? למה התחלתי להרגיש מוזר? הרי זה רק דיל. הולי ווסטסייד- הדבורה של התיכון,הילדה שכולן רצו להיות היא וכולם רצו להיות איתה, אני הייתי רגילה לזה עד שנכשלתי והעמידתי את הקולג' והקפטנות של הנבחרת בס...