פרק 14

289 13 4
                                    

"אוף! אני לא יכולה לעשות את זה!" זרקתי את ידי באוויר והטלתי אותן על הרצפה כדי לשתול בהן רק את הפנים שלי.

ריה הרימה את מבטה ממיטתה לראות אותי יושבת על רצפת חדר השינה שלה ומנסה להבין מה זה לעזאזל מיטוזיס.

"לעשות מה?" היא הטתה את ראשה הצידה כשסגרה את ספר הלימוד שלה בספרדית. כל מה שדחף אותי להיענות להצעתה של ריה ללמוד בביתה, בטח לא היה בסדר, כי עד כה קראתי רק עמוד אחד של ספר הלימוד המטופש שהיא נתנה לי ושרבטתי תמונה יפה של איש שלג אוכל את האף שלו בתוך התרשים. של הלב.

"זה." סימנתי למטה אל הספר. "זה הכל אז..."

"משעמם?"

"מורכב." נאנקתי ושפשפתי את פני בידיים. "למה הם לא יכולים פשוט לתת לך מדריך שלב אחר שלב קל לדברים? או לפחות להפוך את זה לסיפור מהנה."

"כי זה ספר לימוד ולא רב מכר של YA?" ריה טיפסה מהמיטה שלה ואל המקום שבו ישבתי. "מה זה?" היא הצביעה על השרבוט שלי בתוך הלב.

"איש שלג אוכל את האף של עצמו."

"נחמד."

נאנחתי ופגעתי בספר. ספר מטופש. מי עשה ספרי לימוד בכלל? הם היו צריכים ללכת לכלא או משהו אחר בשביל להסתיר את האושר שלי.

"את ורומן סיימתם ברצינות?" אז שאלה ריה במבט אוהד.

גלגלתי עיניים, "את אומרת את זה כאילו היינו בני 23 בזוגיות".

"את היית." נתתי לה 'את צוחקת?' זוהה והיא הרימה את ידיה להגנה. "אני מתכוונת דרך סוג של תלמיד-מורה-עבור-שנינו-חברים-עם-הטבות"

צחקתי ונשמתי נשימה ארוכה, "בבקשה. רומן ואני אף פעם לא היינו חברים." היינו חברים? האם הוא החשיב אותנו חברים? בילית איתו הרבה זמן.

"ביליתם הרבה זמן אחד עם השני." ריה אמרה את המחשבות המדויקות שלי. "ושניכם ראיתם זה את זה בדרכים קצת אישיות." כן, נתת לו ביד והוא ראה אותך עירומה. מאוד אישי. "תראי, כל מה שאני אומרת זה אולי את צריך למצוא את רומן ולדבר על דברים. ברור שאת צריכה אותו"

"אני לא צריכה אותו!" מחיתי.

"בסדר!" היא הרימה שוב את ידיה בהגנה. "אבל איך את הולך להעלות את הציונים שלך?" שאלה טובה. איך התכוונתי להעלות את הציונים שלי? ספרי הלימוד היו מבלבלים, ההדרכה כנראה לא עבדה, והכל תמיד היה כל כך משעמם.

"אולי אני צריכה פשוט לעזוב את הלימודים ולהיות חשפנית?" הצעתי אבל ריה העיפה בי מבט בידיעה שלא יהיה לי את הביצים לעשות זאת. "מה?! אני אהיה טובה!"

"את בקושי יכולה לגעת בבהונות שלך, איך את מתכוונת לבצע את הפיצולים על מוט?" עוד נקודה טובה.

"אני יכולה ללמוד איך לבצע את הפיצולים על מוט." אני התווכחתי.

"את יכול גם ללמוד איך מיטוזיס עובדת." היא הצביעה על ספר הלימוד. נאנחתי בפעם המאה. למה היא תמיד צריכה להיות צודקת?
__________
כשישבתי שוב בכיתה, תהיתי כמה זמן יעבור עד סוף השיעור או כמה זמן אוכל לקחת עד שאזרוק את עצמי מהחלון. אני נשבעת לגבאת בלאנשט הייתה נקמה נגדי. האישה הייתה נותנת לי מבטים מרושעים לאורך כל השיעור. היא הייתה הסיבה שתמיד התנהגתי. הפטרונות המתמדת, ההערות הצדדיות והדרכים הלא הוגנות לבחון אנשים כדי לענות על שאלות היו כל כך מעצבנות שנאלצתי להשיב מלחמה.

MY $WEET ROMAN|| Hebrew Where stories live. Discover now